לונה בכלוב הגדול

חג במשפחתי המורחבת הקטנה והמפורקת. 

בין מי שעזבו את הארץ, מי שבביקור מולדת, מי שהתגרשו, מי שמת, מי שתקועה פה בכל מקרה, אמי הצליחה לאסוף את מעט השיירים להיות באותו מקום באותו הזמן בארוחת טרום-חג ביום שישי האחרון

מה שהופך אותי כרגע לאישה חופשיה מחגיגיות, ואמא לילדה ישנה. 

לא לבד על הגג שבתות וחגים, רק כמעט. ולא על הגג. 

את זמני מעבירה פה, במיטה, מתחרמנת מכם, מקבלת השראה.

שמחה מהטוב שיש ועצובה מהטוב שאין. 

שתהיה לכולנו שנה קלה ומחובקת, רטובה ומלוקקת