לונה בכלוב הגדול

נפלתי ליום חג, יום "חופש", בלי טיפת אנרגיה לעשות שום דבר וללכת לשום מקום, וגם ככה אין לי לאן ללכת.
רק להעסיק ולבדר את הקטנה עד שתלך לישון, סופרת את השעות (זה כבר ממש מתקרב, שעתיים גג, היום אנחנו בלי שנ"צ) .

היום הייתי צריכה אותו, את הנשלט הזה שיניע אותי, יזחל אלי, יתרפס תחתי. שיביא לי, ילקק לי, ינקה אותי ויהיה הדום לרגלי. שאפרק ואנער. ויעזור לי להחזיר את עצמי אלי. או משהו.

זהו, אני אחרי מקלחת מרעננת.