בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Triple C - Conscience, Coexistence, Clarity

המקום שבו העיניים פוגשות את הלב
לפני 9 שנים. 9 בדצמבר 2014 בשעה 16:19

מהו הדבר שאני באמת מחכה לו?

הציפייה שתחלקי איתי כל נשימה

או הבריחה מהצל הכבד שהטלת על חיי...

 

לפני 9 שנים. 30 בנובמבר 2014 בשעה 20:01

Implant yourself to my soul

.like orgasm floats on passionate wall

try it a day, embrace for life

take my steer firmly

.hit the road and strive

feel my shaft growing while nature reveals

.look outside when your filthy thoughts are seers

mouth slowly drools the warmth of life

deep inside with no restrictions

.designated route of sperm collisions

don't forget yet days to come

drawing sexy points of no return

a smiley child, a newly born

with inner beast inside

.who can't hold back, can't even hide

-

first implant in DNA chain

.lust contained my cells of pain

i grab your hair of sweaty breaths

reckless youth in collared neck

.grow with every moan you dare to make

my balls hits louder your shadowed moon

.so hard and deep, no way stop soon

a glimpse of beast in gentleman's eyes

.first impact stream had sprayed your thighs

flesh and skin endured your smell

.in joy of ride, your smile can tell

soaking wet kisses, a grab of wrist

your implants of desire, begs

...appeal again the beast

 

The cage Nov. 30th 2014

Humanity Rules

Impressions of BDSM life

לפני 10 שנים. 24 בנובמבר 2014 בשעה 18:50

כשבחוץ הגשם מכה על התריסים,

אני נזכר בתקופות שבהן דמעות היו מכות על לחיי.

צורבות,

חמות,

מתגלות לאיטן,

זולגות בדרך הבטוחה עד הצוואר.

הן היו אויבות הבגד שלי.

שבר הכאב,

מול עוצמת השחרור.

לא שוות במעמד הניתן להן.

אירוע שולי היה נלקח קרוב מידי, עמוק למדיי,

בהתמקמות מתגרה בקרבת הלב.

למה ההקדמה הזו?

הבוקר באחד משיטוטיי הקבועים בפייסבוק,

ראיתי פנים שמזכירות לי ילדות.

אני וא. חזרנו להיות בקשר לא מזמן דרך הפייסבוק,

לאחר נתק של יותר מעשרים שנה.

גדלנו ביחד מהגן ועד התיכון... שם נפרדו דרכינו.

היא העלתה תמונה סרוקה של אימה, עם ניחוח אמיתי של פעם.

הספיה הדוהה, כתמי השמש והזמן.

ההספד שהיה צמוד לה, הבהיר לי היטב היכן מקומה...

בפוסט שהעלתה היא אזכרה את זו שנתנה לה חיים.

כתבתי תגובה עם זיכרון מתוק, חיזקתי אותה וחיבקתי מרחוק.

לא מספיק בעיניי (תמיד ההרגשה הזו...), אבל בהחלט מכוון וראוי.

מייד נזכרתי בסיפור שהיא סיפרה לי בתחילת ההתקשרות המחודשת בינינו...

שתי האמהות שלנו היו חברות טובות. משוחחות טלפונית, מתראות, יוצאות לבלות, בקיצור נהנות מהחיים.

היא זכרה שיחות שהן היו מנהלות, כשהן מתרברבות ובעיקר משתעשעות ברעיון שהיא ואני נתחתן יום אחד ונביא גדוד של ילדים.

זה היה משפט החזרה שלה. הראשון שיצא לה אחרי 20 שנה.

לראות אותה,

היה לראות את אימא שלי.

להיזכר בהן,

היה להיזכר בתקופה נפלאה ברובה,

ובעיקר להציף... להציף גוף גדול עם לב שומם.

כך נרקמה לה בזוית העין, דמעה.

אחת שלא תוכננה,

חזקה,

מתומצתת,

שלא תביא אחריה חברות נוספות.

סוג של שינוי מבחינתי.

ניגוב והמשכיות.

לתת לאירוע זמן ומשמעות אחרת ולצאת ליום חדש.

דמעה של ילדות זו היתה.

דמעה אחת.

 

לפני 10 שנים. 14 בנובמבר 2014 בשעה 22:07

 

 כשהאורות כבים

 השדים מתעוררים

      (חטא שני)

 

 

לפני 10 שנים. 9 בנובמבר 2014 בשעה 18:34

מבטן גדלת איתי

הילד שבי

דורש לאחר חלום

ברגש אחד שיהלום.

שקוף מפניי

לעוד מבט נמוג

מתפוגג מעליי

לתוך מגע נסוג

של שכחה,

ברגע הבריחה.

ואני שם

לפני שהכל נעלם,

כמו זיכרון הקשור לעצמותיי

ומראותיו השמורים עוד לפניו.

חושב עליך בקור אימים

האם קולך יעיר מתים?

פחות מובן

לא מכוון

זה אתה

ילדון קטן.

 

לפני 10 שנים. 18 באוקטובר 2014 בשעה 10:54

אבוא אל פתח דלתך כשבפי ורד אדום

אולי שפתי תפצע ותדמם

אבל אז שפתייך יטעמו את טעם החיים

כשעיניי מכוסות

ורק חוש הריח מוביל אותי אל מחוזותייך

התשוקות מתערבבות להן באיטיות מפותלת

לדעת אותך

להעמיק

לזכות להיות לרגלייך

לחוות מבט חודר

ביום חורפי קודר

להיות ראוי לך

לפני שאעצום את עיניי

והדופק ייעלם

בביתך מלא באור נרות

עיניי מכוסות במטפחת עם ריח גופך המשכר

מורידה אותי על ברכיי

שומעת את התפתחות נשימותיי

גוררת אותי אל הספה

מאלחשת כל התנגדות טבעית

בסה"כ השתוקקתי לחבק אותך

ליפול על צווארך

להסניף אותו

לנשק בעדינות

להרגיש את העורק הראשי שלך פועם לי בפה

אני ואת

בשיחה נעימה עם הרבה חום וחן

זורמים

מחייכים

צוחקים על החיים

נוגעים לאט

סוג של מורידים בגדים ומתקלפים

למרות שממבט ראשון הרגשנו שם

מקום בטוח

את יוזמת מגע ראשון

מסירה את המטפחת

לוקח לי קצת זמן לראות אותך בבירור

לוקחת את כף היד

ומשלבת אל בין אצבעותייך

מתקרבת

נושמת

הראש שלך קרוב לשלי

מרגישים את הנשימות הקטנות

הגורמות לשיער שלך לנוע

אני מלטף את שיערך ומעביר אל מאחורי האוזן

את מחייכת

מרפרף בנשיקה על האף שלך

את צוחקת

מחזירה לי בליקוק סקסי על האף

ואז אני עוצם עיניים

את מחזיקה לי בשיער חזק

ומתנשקים מהלב

מלטף את השפתיים ברוך

טועם וחוקר כל אחת

מקדיש להן את הזמן והיחס הראויים לאישה שכמוך

הלשונות צצות

בוחנות את הרכות, הצבע, המרקם והטעם

יונק לך את הלשון לאט

ומתנשק בלהט

חופן לך את השדיים

מרגיש את הפטמות מזדקרות בכריות היד

מכניס את היד כדי להרגיש את החום הבוקע מהן

מסיר ממך את החולצה, כפתור אחר כפתור

תוך כדי מבט חתולי ממזרי

ואז נגלה לי יופיין

מכניס לפי את אחת הפטמות

מרטיב אותה

נושף עליה

משחק בה עם שיניי

מנשק את כל השד

לאורך ולרוחב

כרית הפלא הרכה שלך כה חמה

חוזר לינוק מפטריית ההזיה שלך

רוצה ללעוס אותה בפה

לא עומד בפיתוי

עובר בעדינות לצוואר הריחני והצחור שלך

כל כך רוצה לחבור לדופק להתאים את שלי לשלך

אבל שניהם חזקים

רק מתגברים

לוחש לך על האוזן כמה את ענוגה

מוצץ לך את התנוך

יורד לאט לאט לקודש הקודשים שלך

עובר על הצוואר שוב

מגניב לך נשיקה על השפתיים

יונק שוב את הפטמה

חושף את הטבור שלך ומנשק גם אותו

מרטיב אותו בהרבה רוק

את נרטבת לך ואני מרגיש את החום של הכוס שלך על החזה שלי

מבעבע

מבעבעת

אני מנשק לך את השפתיים התחתונות מבעד לתחתונים הרטובות שלך

מנשק את ירכייך

מעביר את הלשון לאט לאט

מסיט את התחתון ומתגלה לי מראה מדהים

מבצר החיים

איבד את צריחיו

נוזלי ומטפטף

בזכותי

למעני

לוקח לפה עם הלשון מנה גדושה של מיצייך

משחק עם זה לפנייך

בחיוך שלא מתיר ספק

את מפתיעה ומנשקת אותי

מחוברת עמוק

טועמת מעצמך דרכי

ואני שותה אותך בלגימות קטנות

מצרפת לך את התחתונות כמו שהיו העליונות

מתענג על הטעם המדהים שלך

חושף את הדגדגן שלך

סוטר לו קלות עם הלשון

יונק אותו

את מתפתלת

הגב שלך מתקער ומול עיניי שדייך היפים

רוצה יותר

מבקשת הרבה יותר

מחדיר לך את הלשון החמה עמוק בפנים

טעם החמיצות המדהימה עמוק בפה שלי

זו את

את בגרוני

מגביר את קצב לישת הדגדגן שלך

והעינוג האוראלי

מחדיר לך אצבע מגרה ותומכת

גונחת בצלילים המבטאים תשוקה

תחינה ברורה ומיידית

איבוד כללים

מרטיב שתי אצבעות וחודר עמוק

עד שפרק כף היד נעצרת

מגביר קצב

תוך כדי ליקוק עדין של הדגדגן

משתוקקת להרגיש אותי

זקוקה לזה נואשות

להרגיש את שרביט הקסמים שלי מחולל פלאים

מוציא אותו זקור ויפה

משחק לך עם הכיפה על הנרתיק המבריק

ואת מתחננת שנהיה אחד

נושכת את כף ידך

ושפתייך משנות צורה

מרים לך את הישבן

מוליך את כפות רגלייך על החזה שלי

וחודר בעדינות

עד שהכל בפנים

מרגישה את כולו

מוציא לאט

ומחדיר לאט

בקצב משכר

מעורר את כל דפנות הרחם שלך

תחושת מלאות נעימה...

מגביר את הקצב

תוך כדי הצלבת מבט

לעיתים משלב ידיים

לעיתים מצמיד אותן למיטה

חופן את זוג השדיים היפים שלך

מועך אותן

צובט לך בפטמות בכל חדירה שלי אלייך

את משמיעה את עצמך בצורה ברורה

לא מסתירה דבר

מזיין אותך בכוחות סוס מתוגברים

כל משקלי ננעץ בך

כל מבט עיניים שלך אומר הכל

הפנים מאדימות

הנשימות מתגברות

משתרבבות להן לקונצרט הנאה מתמשך

אני פורץ לתוכך ומשפריץ חזק

הנך בלהבות תשוקה אדירים

מבקיעה אנחת סיפוק מהדהדת

תמצית הקיום שבי נטען בך

מנשק אותך בהודיה

נשכב מאחורייך

כורך זרועותיי סביב בטנך החמה

ומחבק בחום

את מסיטה את ראשך אליי

נושכת קלות את האף

מצחקקת

החיוך שלך היה שווה את הכל

בנוכחות המחודשת שלי איתך

כאן

לפני 11 שנים. 25 בפברואר 2013 בשעה 10:56

לכל מי שיודע לאהוב

ומבקש להפסיק לכאוב

לכל מי שמוזיקה נוגעת לו בנשמה

ושחיוך מפעים בליבו פעימה

לכל מי שלא עוצר כשהקירות נבנים

לכל מי שאת ימיו סופרים

לכל מי שנשימותיו לפתע נעתקות

וששתיקה אחת מביאה הרבה שתיקות

לכל מי שאותם ימים אפורים מכסים כמו שמיכה

לאותו אדם שעדיין אורו לא נגלה

לכל מי ששוחה במעלה הנהר ובקרקעית נחבל

הושאר לצידו מדמם וניקמל

לכל מי שנושא תפילה לאלוהיו

ובאושר רב מקרב אותו אליו

עומד כאן מולכם בקול רועד

ממעמקים לא גלויים לא מפחד

גלו את הכוח לבקש 

כי אני מאמין הן במים, הן באש

שיש בי מילים לתת לגעת

ולרגש. 

 

 

 

לפני 11 שנים. 25 בפברואר 2013 בשעה 8:56

אל תלחשו אותה לעצמכם

תזעקו עד גרון ניחר

אם תדברו עליה היא תברח

כשתשמע את שמה בין ההמון המוכר

אל תוותרו עליה

כי היא לא מפסיקה לחלום

לצאת ולהיראות

וכשהכל נראה מתבלגן

היא תגיע

לשנות

מ ה פ כ ה 

לא זו שמתחוללת בחוץ

זו שבפנים

בכם

שמתעקשת לצאת מנפש שסועה

אצלי היא מצמיחה שורשים

נוטעת בי תקווה

ליום שהשולחנות בתוכי

יסודרו מחדש

 

 

לפני 11 שנים. 24 בפברואר 2013 בשעה 21:37

מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד אהבתי להתעסק עם אוכל ומיניות...

לגעת בחומרים, ללוש, לערבב טעמים, ליצור דברים חדשים,

להסניף את ריח הבישולים והאפייה עמוק לתוכי, כמו ריח גוף מעודן ובתולי.

ובמיוחד לתת לטעמים הנפלאים, לעורר את מחוזות הדימיון שלי.

אני תמיד אומר כשאני רעב, אני אוהב ולהיפך :)

והאהבה הזו לקחת אותי לחוויה אירוטית קולינארית שלא אשכח...

יש לי שכנה מתחתיי, קצת קטנה ממני בכמה שנים.

קומפקטית חמודה, מתולתלת, היפרית, באמת מקסימה.

ענת מבלה אצלי הרבה ואני אצלה. רואים טלוויזיה, מדברים, מעבירים חוויות של יום וחיים.

שנינו אנשים חמים, אוהבים לחבק, לגעת, לנשק. לא זכור לי שלחצנו ידיים אי פעם :)

יוצא לנו לבשל כל מיני מאכלים ביחד, ככה כשבא לנו פינוק אחרי יום עבודה עמוס.

היא בשלנית ואופה יותר טובה ממני. אני עבורה, מבקר מזון מס' 1.

אחת התוכניות האהובות עלינו היא מאסטר שף. לא חושב שפספסנו אפילו פרק אחד העונה.

היינו מוציאים מתכונים מהאתר ומוסיפים איזה טוויסט מעניין משלנו.

ליום הגמר החלטנו לעשות את עוגת הקראנץ' שוקולד אגוזים שלה.

לקחנו ברצינות את פרוייקט הגמר שלנו, פעם בשנה מותר, לא?

חתכנו מוקדם מהעבודה. הלכתי לקניות בלוינסקי לפי המצרכים שביקשה.

קבענו בשש אצלה.

יש לה מנהג לקבל את פניי בחיבוק עוטף ובנשיקה על הלחי...

אחת כזו רטובה, כדי שתוכל להעביר את היד ומיד לנגב... מי ביקש ממך? תשאירי.

נו טוב... לטקס הזה התרגלתי... אבל כשהיא פותחת לי את הדלת עם גופייה לבנה צמודה, הפרעות הקשב והריכוז שלי מתחילות לצוץ.

לזה יותר קשה להתרגל. שלא לדבר על לבשל...

ברקע ליטף לנו את האוזן דיסק אווירה ג'אזי של טוני בנט וחברים.

ריח של מרק עגבניות ובזיליקום שהכינה, לא הטעה את האף שלי וקידם אותי ישר לסיר הנכון.

היא צוחקת ברקע ומסננת "לא לגעת בובי זה עדיין לא מוכן..."

בובי שמובי, מחלקת הגירויים שלי מתחילה לעבוד. "רק בודק אם חסר משהו...", עניתי לה.

הכלים כבר היו מוכנים על משטח העבודה הקטן שבמרכז המטבח. חלק ממצרכי הבסיס הונחו בסדר מופתי. כנראה החצי הגרמני שלה.

הנחתי את המצרכים שהתבקשתי להביא.

שוקולד מריר 85 אחוז של ולרונה, פיסטוקים ואגוזי קשיו טחונים גס ומקלות קינמון לטחינה טרייה ולתה הטעים ליד...

לפני תחילת העבודה אכלנו במשותף מצלחת המרק, כף היא, כף אני.

עוד לפני התנור התפתחה לה חמימות נעימה ומלטפת.

כל מבט שלי שסרק את גופה, העלה במעלה אחת לפחות את החום במטבח...

בין ביס מהמרק לזמזום השירים ברקע... התחלנו בהכנה עצמה.

אני הייתי אחראי תחילה, על גירוד הלימון והתפוז וטחינת הקינמון.

ריח ההדרים באוויר הלהיט את האווירה, היא הסניפה לי את האצבעות מידי פעם. התחשק לי למרוח קצת מהגרידה על הצוואר שלה, להסניף ולנשוך קלות. מממ...

טחנתי ידנית את מקלות הקינמון, והריח שנוצר לו גרם לחיוכים להצליב מבטים של תשוקה.

ענת המשיכה עם הכנת הבצק, הכניסה קמח מנופה, שמרים, חמאה, מלח, סוכר, ביצים(לא שלי...) ואת גרידת הלימון והוניל לתוך קערה.

בזמן שהיא לשה את כל המצרכים, היא הפנתה לעברי מבט מזמין... "בא לך ללוש איתי?"

ומה הקונדיטורית חושבת? רציתי ללוש לה את העופרים העומדים עד כדי ניפוץ שקית מלאה חלב...

אותות של חרמנות ניקרו להם...

הבצק הונח על משטח מקומח, נעמדתי מאחוריה, התחלנו ללוש בארבע ידיים, בעדינות...

ריח הצוואר והשיער שלה היממו לי את אמצעי התקשורת מהאף למוח...היא מגניבה מבט ממזרי ומרימה מעט את הישבן.

קשה היה לי להישאר אדיש. נצמדתי אליה. ראשה התחכך לי בסנטר.

החלה מנשקת את צווארי, מעבירה לשון שובבה מבסיס הצוואר ועד תנוך האוזן. מרטיבה, מנשקת/יונקת...

ואני נוהם ונושם, מוציא אוויר בכל לישה של הבצק... ידיי פוגשות את ידיה... אוחזות בה מבעד לבצק... והבצק נדבק... כמו שהגוף שלי נדבק לגופה... לוחץ חזק לכיוון המשטח.

ריח הבצק מחרמן את האווירה... מתחכך עם הזין בישבן המורם שלה, מנשק ונושך לה את הצוואר...

הלשון שלי רבה עם הלשון שלה... קרב לשונות ילדותי שכזה... מוצץ לה את הלשון, כמו זין קטן או דגדגן מפואר...

ענת הזיזה אותי בתנועת ישבן פתאומית לאחור תוך כדי חיוך:  "בוא נכדר ביחד את הבצק... למשהו גדוללל" חשבתי ששמעתי סדקים ראשונים מהביצים החמות שלי...

יצרנו כדור וניילנו לשהייה בטמפרטורת החדר, ל-40 דקות.

היא הורידה את שאריות הבצק מידיה וידיי... שוטפת, מסתכלת בעיני ומחייכת... רציתי לטרוף אותה בחיים באותו הרגע... אבל מי תכין את העוגה?

פעלנו יחד בכמה חזיתות מעוררות חושים.

הורדתי מהמדף למעלה בקבוק ברנדי סט.רמי לקירמול עדין של האגוזים.

בינתיים כשהסוכר נשרף לו ביחד עם הברנדי, ענת טיפלה במלית השוקולד.

תוך כדי הכנסת כפתורי השוקולד לבן מארי, היא הגניבה לי לפה כפתור שוקולד...

שאלתי אותה "נתחלק?...". היא צחקה והנהנה בראשה בכן סקסי מחוייך שכזה... התקרבה ונגסה יותר ממה שהיתה צריכה...  שפתיה ריפרפו על שלי.

"גנבת קטנה שכמותך" לחשתי לה, והפלקתי לה בעדינות מלטפת עם מגבת המטבח על הישבנים הקטנים שלה.

היא חייכה, "למה אתה עדין איתי? אתה תמיד מקסים ונחמד אליי. בא לי אותך רע"

לא יודע אם כתוצאה מהמשפט, מריח השוקולד המתקתק או הברנדי המשכר, הזדקר לי הזין בתוך הטרנינג בבת אחת.

היא חייכה והתקרבה, הסתכלה לי עמוק בעיניים וביקשה בלחישה ש... אוריד את האגוזים והשוקולד החם מהאש.

נהייתי אשששש !!!!!!

נתנו לאגוזים להתקשות כמו הזין שלי שהיה כבר יצוק דיו, נתקל בארונות המטבח התחתונים, הרגשה נעימה שמשהו שוב משפשף לי את הכיפה...

ענת שבחנה את הריאקציה הגופנית שלי, לקחה את כדור הבצק ושלחה בלי להתבלבל...

"בוא דפוק בו חזק. תחשוב שזה הכוס שלי מקבל את צורת היד שלך..."

בעודה חושפת את הבצק מהניילון, הרגשתי את ידה הקרירה מהבצק נכנסת לי אל תוך מכנסיי...

הקרירות הזו כמעט וגרמה לי לפלוט... רק אנחת עונג משולבת בהוצאת אוויר ארוכה, הרגיעו אותי מנקודת הרתיחה הזו.

היא הוציאה אותו לאוויר העולם... מחום לקור... ושוב לחום החדר שהתהווה לו.

מלטפת אותו ומועכת בידה הקטנה, מכינה את ידה כמו מגרפה קטנה מתחת לביצים ומעבירה את ציפורניה עליהן.

היא חפנה את כל המערכת שלי תוך כדי שהיא מסתכלת עליי... מבקשת... מתחננת... במבט אחד...

הנשימות שלה מדברות. אומרות הכל.

אנחות התשוקה שלה מרטיבות אותה. אני מריח את הרטיבות המתעבה לה...

היא היתה מוכנה לזה... זקוקה לזה... הורדתי לה בכוח את השרוואל הדקיק. רק במעט... רק כדי לחשוף פלחי ישבנים לבנים צחורים וקטנים.

לוקח את המרית שזה עתה גירדה את דפנות קערת השוקולד ומפליק לה בתיפוף מתוזמן וחזק...

ישבן ימין גורר אנחה עמומה מידי לטעמי... צובע את הלבן בחום... דופק באגרופי בכדור הבצק תוך כדי... מרעיד אותה כאילו בא במגע איתה...טופח לה בחוזקה על ישבן שמאל... זועקת, נזרקת קדימה... טפיחה שמצמידה את שדיה למשטח הקר...

נאנחת וגונחת בקול "אוחחחחח חזקקקק תן לי אותו".

תוך כדי הפלקות מתחזקות וגערות שלי "חסר לך שהחסרת משהו..."

אני מתכופף קלות לגובה הישבן שלה...נחשף בפניי תחת לבנבן מעוטר בנגיעות שוקולד...

אני לוקח את פלחי הישבן תוך כדי מריחה של שוקולד חם ומרים אותם... מגלה כוס מבריק וחור תחת שדורשים חקירה וטעימת מבחן.

ממשיך לצ'פח אותה בלי שיטתיות וסדר...

פעמיים ימין, פעם שמאל, 4 פעמים ימין, פעמיים שמאל... מאדים לה את הפלחים שיהיו מוכנים לדבר הבא... האנחות שלה מגרות אותי להתעסק לה עם החור המתכווץ...

"תאכל אותי... תחפור אותי... תן לי להרגיש אותך..."

תוך כדי ליקוק עדין והעברת לשון על הישבנים החומים שלה, לקחתי באצבעותיי חתיכת חמאה... שימנתי לה את החור... שומע את נשימותיה משתלבות ברטט עוד בטרם הכניסה למערת התאווה...

 "טעיתי בחישוב הכמויות... סלח לי... לא רציתי להזכיר את זה אבל הייתי חייבת..."

הרגשתי צורך מטורף לתת לה עונש ראוי... שלא תשכח הרבה זמן, לא ראיתי על העיניים, כל נשימה שלה הבליטה עוד וריד על הזין שלי.

החור של התחת המבריק שלה ננעץ בעדינות באצבעי המשומנת... "אני אראה לך מה זה, אם העוגה לא תצא כמו שאני מצפה..."

 מוצא את עצמי, מכניס את כל אורכה ומרטיט את היד שלי... כמוה... גונחת בקולות של סיפוק... מסובב את האצבע עמוק בתוכה... מרחיב לה החור..." אההההה... כןןןןן.... תזיין אותי..."

"לזיין אותך? את חושבת שעל טעויות שאת עושה את צריכה להיות מתוגמלת? נראה לך?"

מוציא את האצבע הרותחת ממנה, מלטף שכבה נוספת של חמאה ומחדיר לה אחת נוספת,

רואה את החדירה מולי מאדימה לה ומפעירה לה את החור למימדים אחרים...

זורק את המרית לכיור... מפליק לה עם ידיי המשומנות... מבריקות לה את הפלחים במראה חושני...

"אחחחח  בובי... האם זה מגיע לי?..."

תוך כדי הפלקה אני כורך לה את מגבת המטבח סביב פיה וקושר חזק... "עכשיו ציוץ אני לא רוצה לשמוע... תקבלי ותשתקי"

אצבע שלישית מביאה מפנה... זעקות ההנאה ברקע גוברות... נזילות שמטפטת מהכוס על ירכיה, הופכות לזרם מתגבר.

"את נהנית מהחפירה שפית מזוייפת שכמותך?..." נהמה לא מובנת מתערבבת עם לחלוחית של דמעה ראשונה...לוחץ את ראשה למשטח המקומח... מגביר את קצב חדירת האצבעות, מתאים אותן לאנחות שנשמעות חזק יותר ויותר...

אני מסיט את המגבת מפיה... הנשימות שלה נשמעות... מבקשות להשתחרר...

תנועת הבוהן שלי לשה את הדגדגן הורוד המתפתח שלה... גורם לה לרטט ולפרץ חם של מיצי תשוקה על כף ידי... מטפטפים על רצפת המטבח כמו גשם כבד... אנחת גמירה ראשונה יוצאת מגרונה שמבקש תעסוקה בעצמו...

 "אחחחחח... תבוא אליי... עכשיו... בבקשה..."

"תקחי את המערוך זנזונת קטנה ותתחילי להבריק אותו..."

בעודי רואה איך היא מלקקת את ידית המערוך, מכניסה לפיה ומוצצת בתאווה כאילו היה הזין שלי, אני משמן את הזין שלי בחתיכת חמאה, מבריק לי את היפיפה שעומד לו זקוף, מתחנן לפרוק כבר את כמות החלבון המתעצמת לה...

סוטר לה בחזקה על הפלחים המבריקים... מפליק בהם עם הזין, מפליק לה בחור התחת שמתכווץ בכל נגיעה... מחדיר אצבע לכוס הלח והמגורה שלה... ומכין את עצמי לרגע האפייה...

תוך כדי ספאנק על הישבן אני מחדיר לה את הכיפה ומוציא... סוטר לה שוב ומחדיר לה עמוק יותר..

"תנעץ אותי חזק... תן לי לבשל לך את הזין..." היא מוציאה לאויר כמו שפית זנזונת קטנה...

אני מחדיר לה עמוק ומגביר קצב, מושך לה בשיער, לוקח לה את הראש לאחור בכל פימפום שלי...

ממשיך בתנועות הזיון הגוברות שלי... הביצים שלי מכות על הפלחים שלה... כל נעיצה משמיעה גניחה שלא מסתירה משמעויות...

לוקח את שדיה בשתי ידיי ומוחץ אותן כמו מבקש מעסיס תפוזים לצאת... הכאב משתלט...

היא מנסה להשתחרר, אבל דורשת עוד...

כורך את זרועי סביב גרונה... חונק ומזיין נמרצות... נושך לה את האוזן וממשיך לדפוק בקצב...

לוחש באוזנה... "את אוהבת לטעות נכון?..."

הגניחות שלי מצטרפות לקונצרט משותף לשלה... אני עומד בפני הישמע צליל המבשר על סיום האפייה...

מצמיד את ראשה למשטח העבודה ודופק בה יותר ויותר חזק... "אוחחחח... כןןןןן... תביא לי אותו..."

"כןןןןןןןןןןןןןןןןןןן..." משולב... חזק... מפוצץ בחיוך מסופק של גמירה... המשיך להרטיט לה את הגוף

באפטר שוקס בלתי פוסקים...

"ממממ... כן... לזה התחננתי כל התקופה... שתפרוק בי את כל מה שיש בך..."

"יצאת מעדן בעצמך..." חייכתי לה.

תוך כדי שאני מוציא את הזין מתוכה... פרץ של זרע חם נפלט לה מהחור המבריק... יורד לכיוון הכוס שלה... מטפטף בכמויות.

מורח לה את השאריות על כל הישבן... מפליק בחן... "ממממ... הרווחת ביושר את כל החומר הזה..." 

נישקתי אותה על שפתיה ברגש אמיתי ושאלתי אותה "הייתי רע מספיק ענת?..."

הצמידה את שפתיה ולא נתנה לשפתיי לנתק מגע... רצתה להודות לי על מה שחוותה... כך ענתה.

המשכנו מאותה נקודה של הכנת העוגה... באווירה משוחררת ומדהימה... צמודה יותר, מנושקת...

רידדנו את הבצק ביחד כשגופי צמוד לשלה...

מרחנו שכבת שוקולד ענוגה תוך כדי ליקוק אצבעות חושני ונשיקות שוקולד טעימות...

נתנו לרולדה לטפוח כמו האיבר שלי שהרגיש אותה קודם... ורוצה כעת מנה שנייה...

חיממנו את התנור ל-170 מעלות, לפחות כמו הכוס הרטוב הדורש שלה...

30 דקות אפייה, 10 דקות צינון...

מריחה קלה של ריבה ופיזור האגוזים המקורמלים לפיניש מדהים...

ויש לנו עוגה מוכנה !!!

בהמון תשוקה ואהבה.

"למרות שאוטוטו הגמר מתחיל... הגמר האמיתי היה אצלי... מאסטר שף מתוק ופרטי שלי"

חיבקתי ועטפתי אותה מאחור תוך כדי הצמדת נשיקת תודה עמוקה על הצוואר "נותי התה עליי..."

"מממ... ואת העוגה גם עליך?" חייכה במתיקות.

הרתחתי חלב לצ'אי מסאלה טעים שאני יודע להכין... הכנסתי מקל קינמון ארומטי לכל ספל וחתכנו יחד חתיכות עוגה גדולות.

התיישבנו על הספה שלה וכירבלנו את הרגליים.

אהההההה והעוגה...

לתאר איך יצא?

 

לפני 11 שנים. 22 בפברואר 2013 בשעה 13:00

בא לי גותי

בא לי מפחיד

בא לי לשחק באיד

בא לי איפור

בא לי טבעי

בא לי לא להיות אני

בא לי מסיכה

בא לי להוריד אותה

בא לי להוריד דברים אחרים

בא לי פורים סוער

בא לי חפוז ומהר

בא לי אותי

בא לי להוציא

בא לי מקורי

בא לי חזק וקטלני

בא לי להתעורר שאת עליי

בא לי לרקוד

בא לי לשתות

בא לי ממך

בא לי בתוכך

בא לי אדום כהה

בא לי חשוף וגאה

בא לי שחור

בא לי מאחור

בא לי לבלות

בא לי לרצות

בא לי לחדול מחלומות

-

לכבוד פורים שהתחיל לנו באופן חגיגי 

החלטתי לספק גירסא קצת טוויסטית 

לפנטום האופרה הקלאסי.

לאלה שמתחפשים

לאלה שכבר מחופשים

ולאלה שעדיין מחפשים(כמוני...)

תהנו וחג פורים ארוך שמח ומהנה לאנשי הכלוב