לפני 12 שנים. 13 באוקטובר 2012 בשעה 13:50
אם הנשמות הן נצחיות
היכן נמצאות האמת והאהבה?
הן הרי לא אוחזות בגבולות נראים
או חומה מפרידת חיים.
כיצד הן מוצאות את דרכן
אם הן מורגשות רק מבפנים?
בסיסן עמוק בלב
פועמות יחד אחת לצד השנייה.
נושקות בחושניות,
האחת על שפתיי חברתה.
כמעשה קוסמי-ריגשי,
המאיר בטבעת אור על שמי המלכות.
האחת חוששת לצאת,
השנייה מגניבה מבט,
פוחדות להיחשף בשלמותן,
מרגישות בסכנה האורבת בדרכן.
האמת נטועה בגרעין גופינו,
בוחרת שותפיה לדרך בקפידה,
קיימת במלואה או ריקה מתכולתה.
האהבה באה לראויים בחזקתה
בכל גיל, צבע, גזע, מין ואוחזי אמונה.
כלואה או מתפרצת כלהבה.
תכלית הבריאה מעתה משתנה
כי מה שאלוהים בידיו ברא
הוא ברא באמת ואהבה.
מגירת סודנו,
שנפתחה.