לפני 11 שנים. 29 בינואר 2013 בשעה 5:30
שלום לך, זה שוב אני... את יודעת
זה שאתמול רצית לדעת
אז יין לא היה והרגנו זמן איכות
אבל מרגיש לי ממקומי
שהענקנו לו גם המון משמעות
לא רוצה להוות לך זיכרון חולף על ציר הזמן הפרטי שלך
קחי פיסה ממה שנשאר
שימרי במקום בטוח
כי לא נשאר הרבה ממני
ואת הרבה יותר ממה שאת
ואל תתני לי להסביר איך
כי זה מעבר למילים נאמרות ומושמעות
זה מחזיק את היום ואת הלילה שלי, אולי שלך
את הבטן ואת מה שמתחת
את מה שנאטם מעשה ידיי
ומבקש להיפרץ לעד
מפעים, מעורר, מפחיד כאחד
כי הכאב שאני מפנטז לעבור כשאני איתך
הוא כאפס מהכאב שתעברי בלעדיי.
תתחילו את הבוקר בטוב... ותשתדלו לא לגמור אותו על ארבע (לשון בחוץ אין בעיה... רצוי במקום הנכון :-P)