לפני 11 שנים. 19 בפברואר 2013 בשעה 19:09
היית שחקנית שיופיה פאר במות עולם
בעלת כשרון משחק פשוט מושלם
חמדת לעצמך את כסא הבמאים
לתפקיד חדש שנוצר משבריהם של אחרים
כמו מסכת האיפור הנושרת מדמעותייך
מסך בצבע בורדו רוג' שהורד מעלייך
עלילה שנכתבה כיצירה כואבת
בנפילה שלך ככוכבת
הוא מחכה לך בפינה
כשהקהל יעזוב את האולם הראשי
תרגישי בקור החודר את הבדידות
אלוהים יעמיד את דמותך בסוף המחזה מול ראי
שחקנית מול אדם
כשחוטי תיל עודם תלויים על צווארך
והאיפור מרוח על חיוכך
תזכרי שזו עדיין ההצגה שלו
כי שלי טרם נכתבה