אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עכשיו על ארבע

דברים שקרו, דברים שהייתי רוצה שיקרו
לפני 9 שנים. 15 באוגוסט 2014 בשעה 10:11

היא עומדת על הברכיים ומסתכלת בזמן שאני מוציא את הציוד מהתיק שלה. מניח אותו על השולחן לאט. ואז מסמן לה לבוא.

היא הולכת על ארבע, ישבן מורם, לפי ההוראות. יפה. לא שהיא לא תחטוף, אבל יפה.

שתי דקות אחר כך היא כבר מוצצת בהתלהבות, בזמן שהקרופ מטייל בין פלחי הישבן שלה, ומדי פעם מצליף. אני רוצה אותו אדום וחם, את התחת הזה. אני מושך בשיער שלה ועוצר אותה. "בואי נבדוק אם את נהנית מזה חמודה". אני מתמקם מאחוריה, מעביר אצבע על הכוס הרטוב שלה. "יופי, כלבה טובה. את אוהבת למצוץ נכון?" "כן, מאוד". אני דוחף את האצבע שלי עמוק פנימה, והיא גונחת. אני רואה כמה היא רוצה לגעת בעצמה אבל מתאפקת. אני שולף את האצבע הרטובה ומחדיר אותה לתחת שלה, והיא כמעט מאבדת שליטה. "את אוהבת את זה בתחת?" "כן, כן, בבקשה". אני מתכופף וטועם את הכוס שלה, האצבע שלי עוד בתוכה. "נראה איך תתנהגי".

אני קם ומושך בשיער שלה, מסמן לה לעלות על המיטה. על ארבע. "נתחיל בעשרים?" היא מהנהנת בצייתנות. אני מתחיל. הצלפה ראשונה, היא סופרת מייד, לא צריך כבר להגיד. יפה. אני מלטף את התחת המתוק שלה, מעביר עליו קצות אצבעות, ואז מניף את היד. היא מתכווצת, מתכוננת למכה שלא נוחתת. אני חוזר ללטף. ואז במהירות מצליף על הפלח השני. ואז שוב מלטף, מעביר אצבעות על הכוס שלה, מלטף את חור התחת בעדינות, ושוב. היא לא מפסיקה לספור, לא מתבלבלת. חמש ההצלפות האחרונות. חזקות במיוחד. "יופי. היית גיבורה. לא היה קשה נכון?" היא מהנהנת. "יופי. אז עוד עשר". "לא, בבקשה!". "ששששש.." אני מלטף אותה, מרגיע, ואז אוחז בשיער שלה ומגיש את הזין שלי למציצה. "הנה, תירגעי. רק עוד עשר. תהיי אמיצה".

ושוב, הצלפה, ליטוף, הצלפה. יד שמתרוממת אבל לא נוחתת. מדי פעם אני מחדיר לה אצבעות והיא מתחננת, מתחננת..

"ראית? זה עבר מהר נכון?" היא מהנהנת. אני לא אומר כלום, רק מתייצב מאחוריה וחודר אל הכוס שלה, חזק, היא גונחת בהפתעה, וממהרת לדחוק את האגן אחורה, מנסה לקבל אותי כמה שיותר עמוק. אבל היא לא זוכרת את ההוראות. בניתי על זה. אני נשלף החוצה, והיא כמעט בוכה. "למה?? אל תפסיק". אני שותק, נותן לה לחשוב. "אני מצטערת, שכחתי, תמשיך, בבקשה". 

אני לא אומר כלום, רק מתמקם לצידה שוב, דוחף את הכתפיים שלה למטה. היא מייבבת, יודעת מה יבוא עכשיו. אין ספירה עכשיו. אני מצליף, כל פעם על פלח אחר, ומדי פעם על שניהם ביחד, מכאיב במיוחד. היא מייללת, מתחננת. כשהתחת שלה אדום ולוהט אני מפסיק. 

אני מתמקם מאחוריה שוב, וחודר אליה. היא ממהרת לשלוח יד אחורה, מלטפת את הביצים שלי, מגיעה גם לתחת שלי, כמו שאני אוהב. "יופי, כלבה טובה". אני מזיין אותה לאט, משחק בתחת שלה, מושך בשיער מדי פעם, מועך את השדיים שלה. 

"אני יכולה לגעת בעצמי? אני יכולה לגמור?" אני מחייך. יפה שהיא מנסה, למרות שהיא יודעת. "לא. את לא תגמרי עכשיו, וגם אני לא. עוד לא התחלנו לשחק בכלל".

אני נשלף ממנה, ולוקח מהשולחן את האזיקים. 

"מוכנה"?

 

המשך יבוא.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י