בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שם זמני

בהתהוות. עושה ענין .בונה בנין.
לפני 9 שנים. 25 באפריל 2015 בשעה 21:40

מהעומק, מהחוסר, מהחיפוש, מהגעגוע , מהנביעה, מהמילוי, מהקישקוש, מהטישטוש, מהשמחה, מהמר, מהמריר, מהמתקתק, מהענוג, מהמלקה, מהמלכה, מתהום הנשיה.

אני שומע קול.

אני שומע שיר.

אני שומע נגינה.

והוא אומר לי :

"ואולי,אתה פה חסר לי"

אתה פה חסר לי

גשם כיסה את אספלט הכביש
ביום הכי קר בשנה,
ומעיני שלי, טפטוף מקומי,
כי יש סדק בלב אהבה.

כשהלכת מכאן, לא ידעת לאן
מסגרת פני בחלון.
אבל גם בתמונות, לפעמים הדמויות
מקשיבות לתקתוק השעון.

ואולי, אתה פה חסר לי.
אתה כאן, אתה שם,
ובכל זאת אתה פה חסר לי.
ואולי, אתה פה חסר לי...

אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי
שאבוא וארוץ עד אליך,
וכלום לא קרה כשאתה לא בסביבה.
(כן) הכל די רגיל בלעדייך.

הייתי בכיף מחבקת אותך,
מחכה לך בין הסדינים.
אני שונאת אנשים, (אנשים חלשים)
שבמקום לדבר הם זזים.

ואולי, אתה פה חסר לי...

(מה יקרה אם פתאום תבוא אלי
ותייפה את הכל?
רגע של שקט, בחוץ שוב הגשם
ממשיך על הכביש עוד ליפול?)

ואולי, אתה פה חסר לי...

(נורית שרה אביב גפן)

 

 
     

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י