לפני 9 שנים. 28 ביולי 2015 בשעה 21:41
מקיש בחלון שלנו בלי הפסקה
כל הדרך מפורטוגל עכשיו ברחוב שלנו
מצמידה את האף לשמשה ולא מפסיקה לבכות
אתה לא אוהב אותי יותר
היא אומרת יותר
היא אומרת ומפנה אלי את הגב
רק בשביל לקבל חיבוק
רק בשביל לקבל חיבוק
אל תהיה אדיש אלי תפסיק להיות כל כך חכם
זקוקה לך עכשיו אוהבת אותך
הגשם ממשיך ולא אכפת לו מכלום
הוא לא מפה והוא מכה כמו משוגע
אני אוהב אותך יותר
את יודעת יותר
את יודעת
תתקרבי אלי עכשיו
רק בשביל לקבל חיבוק
כן.
אני יודע שאת בדרך.
עוד בקיץ ההביל.
תתיצבי.
לפני הסתיו.
read my lips:
את בשביל,
מעבר לפינה,
במורד הסימטה,
על שביל קצף הגלים,
בתור לבית המירקחת,
בנתיב הריצה,
בהצגת סוף השנה.
עד אז אני מפנה מקום
מזדכה על מה שיש,
מזדכך
לקראתך