אני נכנס לצ'אט,
ברוח טובה וחיובית.
פונה לשלוש בבת אחת.
אף לא אחת עונה לי
מעלה חרס בידיי.
אף לא תגובה אחת.
את באמת לא רוצה להיות שלי?
מישהו שומע אותי
איפה הילד
מילים: חמי רודנר
לחן: אסף שריג
"הי, מישהו שומע אותי
הי, מישהו שומע אותי
הלו, מישהו שומע אותי
מישהו מקשיב לי, שומע אותי...
בן אדם לשתות איתו
להעביר איתו את הלילה
כי הלילה הזה מתקרב לקיצו
מתמעט והולך."
ולפעמים,
זה יכול להיות גרוע הרבה יותר:
אחת מהשלוש (או עשר)
מתנפלת עליי,
עם כל הזיפת שנפל עליה,
בלי קשר,
אליי.
אני מבין שאתן בנות הצ'אט,
אוכלות הרבה סרטים,
מכל מיני ווירדואז,
שלא לומר- ממש מופרעים,
ומשום מה ניראה לך שאני הכתובת,
למחזר את מה ששפכו עלייך,
הו, לא.
אני -איני.
כי מה בסך הכל רציתי?-
קצת יחס חם, פה ושם.
כמוך, לא כך?
ואיך אני יודע שמדובר בדיבורים חולים?
כי אני מסתכל על הגבולות שאתן מציינות,
בלי "צואה???" (what the fuck)
בלי "נזקים בלתי הפיכים".
זה מה שמציעים לכן עושי הלהטים?
אז עוד אחד של "איפה הילד":
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=110&wrkid=2069