ירדתי מהרי ירושלים , בנסיעתלילה בכביש מאד מעוקל, מהכבישים היפים בארץ- בשעות היום.
לשם שינוי ויתרתי על ליהוגי הרדיו.(ואני איש של רדיו.בכלל .בפרט.וחזק)
רציתילהכניס את הדיסק השני מהאוסף של מאיר אריאל. חששתי שהמערכת במכונית השתגעה.
לחצתי איג'קט והסתבר שמשינה התחבאו בפנים. העל בסדר, בינתיים.ספוילר
: גם בהמשך.
טוב , מה לי ולמשינה. ענתיקה של המילניום הקודמת, ועוד דיסק שנישרט בשתי רצועות: בן המלך, והיה זה יום סגרירי והקבוצה הפסידה.(עם יוסי בנאי מקריין)
אלא מה?
הדיסק התחיל ב"היה זה יום סגריר" שפותח ת'אלבום, ומשם כל שיר שולח אותי לאנשהו אחר. לימודים, נישואין , גירושין, בדידויות, משברים. זבת חלב ודבשץ
דיסק עם התחלה אמצע וסוף:
להתראות נעורים, שלום אהבה.
וידעתי , איזה שיר אני שם כאן לטובתי,ולטובת ושתיים וחצי קוראותיי הנחמדות( לא שאני מכיר אותן, עדיין, אבל הן נחמדות מספיק לשים לייק.
"אתלא כמו כולן".
אבל הגעתי עייף, מלא מחשבות מכדי להזין את מפלצת הבלוג, משאבת הזמן- בלוג.
ובבית שבתי לסורי, לרדיו. : גלצ/88 /אקו / 102 זרחוביץ וטייכר/ 103 על בהמה שמדברת ספורט/אפילו רשת ב בלילה מאוחר.
אבל היום בצהריים , היתה לי שיחה. שיחה שכבר הרבה זמן שוחחה לי בבטן , בלב
ונשמה.
אני כל כך שמח.
אני כל כך עצוב.
אני כל כך שמח
משינה
מילים ולחן: יובל בנאי
אנחנו שוב הולכים אל תוך הדרך הישנה
חושבים שהחיים גדולים ולנו אין תשובה
המחשבות שלנו הן הכי יפות
אז למה כל אחד רוצה לבכות
אהה אני כל כך שמח
אהה אני כל כך עצוב
אהה אני כל כך שמח
אהה אני כל כך עצוב
מחר נשכח את מה שלא הספקנו מאתמול
בינתיים הילדים בונים ארמון בחול
הם מחזיקים את התמימות שלא תלך מן העולם
אז למה כל אחד רוצה להיות מושלם
אהה אני כל כך שמח...
אנחנו מתרחקים אל תוך ירח בלי כוכב
מאחורינו עיר נראית כמו פסל משנהב
המחשבות שלנו הן הכי יפות
אז למה כל אחד רוצה לבכות .
דיסק מושלם.
נירדמתי(:
