תגובה לנשואה.
יפה, ברור שיפה.
יפה ומטושטשה.
גם הכתיבה שלה מעידה שהיא במצוקה, בבחינה,
כמו טובלת רגל ארוכה בבריכה, לבדוק מה הטמפרטורה, האם המים אכן רטובים, דרך אגב היא סוחבת גם ים של מבטים.
יש לי דיעה על נשואות שמבלות כאן.
אבל לרוב אני נוהג לא להביע את דעתי אם לא שואלים אותי.
אבל יש לי דיעה.
ברור שיש.
ולא, לא נשאלתי.
אז לא הבעתי.
נו טוב. אולי אחרי השיר.
ראיתם ציפור רבת יופי?
שמעתם את האזעקה שבתחילה?
אין צורך להיכנס למיקלטים.
להתרווח ,לעצום עיניים, ולראות אותה,
(אפשר להתגעגע למישה סגל , מלחין יוצא דופן)
ציפור שניה
מילים: נתן זך
לחן: מישה סגל
ראיתי ציפור רבת יופי
הציפור ראתה אותי
ציפור רבת יופי כזאת לא אראה עוד
עד יום מותי
עבר אותי אז רטט של שמש
אמרתי מילים של שלום
מילים שאמרתי אמש
לא אומר עוד היום .
אז מה דעתי על נשואות שנמצאות כאן?
ולמה אני לא מתייחס לנשואים שכאן?
קצת כבד לי הלילה הדיון הזה.
יידחה למועד אחר .
או שלא.
נ.ב.
אירנה ושאולי ממתינים.
כל לילה הם נוזפים בי, מדוע אינך מזמין אותנו.
ובכן. עבודה בתהליך.
כבודם במקומם יגיע.