יום 15 - תודות.
1. תודה לי. , גבר, שמצטרף לא. סוג של מנחה, שמראה לי , שגם גברים, ולא מהכלוב, יכולים להיות נעכסים, כמו אחרונת החתולות שמגלגלת אליי עיניים, מרימה את הזנב, מגלה את חור התחת, ופולטת זוהמת ביבים, שאללה יוסתור.
2. תודה לג'. חברה. מתה כבר לבוא איתי לדאנג'ן. רוצה אבל פוחדת. בינתיים הפחד שולטטט. אבל היא חברה של אמת. איתה אני יכול לקבוע להיפגש , גם במירוץ עם 20 אלף רצים, בלי טלפון, ולמצוא אחד את השני.
3. תודה לשיומי הזקן שלי, ששבק, ומזכיר לי שפעם החיים היו מאד שונים. בלי ווטסאפ.(ענין של 3-4 שנים). בלי פייסבוק ומסנג'ר(ענין של קצת יותר). בלי טלפון נייד (נניח 20 שנים?). בלי מייל( 25 שנים). בלי פקס( שהוא כבר פאסה בפני עצמו.
טלפון קוי.אפילו לא אלחוטי. פטיפון ותקליטים. מכתב עם בול.
ולא , אני לא נוסטלגי. ולא, אני לא מתגעגע. א
אבל הסתדרתי אז.
יותר/פחות טוב מהיום?
אינלדעת.
4. תודה על כל קמט. כל שערה שמאפירה. כמו שאמרתי היום לה. : למזלי הטוב, אני משתבח עם השנים.
5. לאהוד בנאי. : בלי גבול- אינגבול לשום דבר.
6. מודה שמכיר את השיר הזה כבר 15 שנים, ואף פם, לא חשבתי שנכתב עליי. אבל אוהב אותו כאילו נכתב על אחד שכמותי.
יש גבול לשנאה- אין גבול לאהבה.
גבולות
אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי
הוא כבר לא כל כך צעיר, יותר מחמישים
והוא עובר זמנים קשים.
נלחם עם השכן העצבני על החצר
כל אחד אומר למות, אבל איתך אני לא מדבר.
הוא לגמרי לא שקט, חי על הקסט
אף פעם לא יודע מה הוא בעצם רוצה
מקלל ומתנצל, משתולל ומתקפל
הוא בוכה לבד בלילה, כשאף אחד לא מסתכל.
קם כל בוקר ורואה שהלילה מתמשך
לא זוכר מאיפה בא ועכשיו לאן ילך
מתהפך מצד לצד, קרוע מבפנים
מבולבל ומפוצל, הוא חי על כדורים.
אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם
עוקף מהימין, אחר כך שובר לשמאל
היה רוצה להתיישר אבל כבר לא ממש יכול.
ביני ובינך, בנינו לבינם
בין חושך לאור, בין יבשה לים
בין קודש לחול, בין המתוק למר
בלי גבול, אין גבול לשום דבר.
יש גבול ליאוש, אין גבול לתקווה
יש גבול לשנאה, אין גבול לאהבה
יש גבול למציאות, אין גבול לחלום
יש גבול למלחמות, אין גבול לשלום.
מדי פעם הוא נזכר איך כשהיה צעיר
היה חלום, היתה תקווה באופק הבהיר
אבל עכשיו הוא רואה עננים של חרדה
והוא רץ מיד הביתה אחרי העבודה.
טבוע בתוך פקק, חסר אונים, צופר בזעם
מדליק את הרדיו וחושב רק על זה, רק לא עוד פעם
מעשן כמו קטר, דואג לילדים
והדרך אל ליבו כבר רצופה מעקפים.
ביני ובינך, בנינו לבינם...
מילים לשיר גבולות - ענה לי - אהוד בנאי
ענה לי
(2004)