שם זמני

.17.תודה ששוב אני מרגיש חזק ובעל עוצמה גדולים, כי זה נעים להרגיש ככה, אבל גם הרבה בדידות מתלווה לכך.
18.תודה שכשאני חושב היום על בדידות איני חושב על "לבד כמו כלב", כי כלבים חיים תמיד בחבורה או אצל בעלים, ואני גם לא "זאב בודד" כי זאבים חיים בלהקה.
19.תודה שלמרות שאני מאד חברותי (וצנוע), אני מאד לבד, כי כעת אני מבין את משמעות השם של הרומן הנפלא בעיניי: מאה שנים של בדידות. כמו כולנו. עמוק בלב.
20.תודה שאני עובד בכל מיני דרכים כדי לעמעם את הבדידות הזאת, כי היא קשה עליי לעיתים.
21.תודה שאני מפעיל גם כלפי הבדידות את מנגנון הקבלה והחמלה, כי הכלים הללו הם עוצמתיים, למרות שלא מתאימה להם שם התואר הבומבסטי.
22.תודה שתוך כדי הליכה זועמת צץ לי השיר של יהודה עמיחי 

המקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי
מן המקום שבו אנו צודקים,
לא יצמחו לעולם

 פרחים באביב.
המקום שבו אנו צודקים
הוא רמוס וקשה

כמו חצר.
 אבל ספקות ואהבות
 עושים את העולם לתחוח

 כמו חפרפרת , כמו חריש.
ולחישה תישמע במקום

שבו היה הבית
אשר נחרב .

כי אהבות וספקות מתחברים אצלי לרוך ולרכות ולויתור ולקבלה ולחמלה שאני מכניס לאט לאט לתוך החיים הכה "צודקים" שבהם נהגתי לחיות.

"מה את כל כך צודקת
מה את כל כך באמת חושבת שאת
הצדק היחידי עלי אדמות עלי אדמות
הנה תסתכלי גם עלי רגע
תראי איזה חתיכת צדק לא מי יודע מה
אולי רק עפר לרגלייך
אבל גם כן חתיכת צדק של עפר לרגלייך"