לפני 15 שנים. 2 באפריל 2009 בשעה 8:01
כנראה שלא משנה כמה אלחם בזה.. הגעגועים לריח של הארץ ההיא עולים על כל סבל שאולי סבלתי בעבודתי בה. החופש, האנשים, היחס האנושי והאדמה היפה שלה, המסיבות במועדונים עצומים-אלכוהול משובח וזול וכל גבר ברדיוס של קילומטר בוהה בי בתאווה משוגעת, וכל בחורה גם- לגמרי גן עדן לחוטאים. אני נוסעת לארה"ב הקיץ.
שוב לעבוד. ומתישהו בקרוב מועד הטיסה ייקבע.
טסה רק דלתא! מתוך עיקרון.