שושן ויש בו קוץ

לשון חמצמצה

על גו ערום ומשיי

אדי אלכוהול משובח הביאוני לצעוק
"אתה אל"
להציק לך באצבעותיי המורעבות

הגוף השוקולדי, הארוך, המתוח, שרירים משורגים, חיוך מבויש

האיברים המכונפים שלך סדורים על מזרן יחיד
מעדן לנעוץ בו את שיני הטורפת הבלה שלי.

אבל הרוסאלקה הזו יודעת
שגם כשכל רוחו יוצאת אותו וממלאה את נימיה העייפים,
נאמנותו שמורה לחופש שמחוצה לה.