שושן ויש בו קוץ

מצאתי בחנות ספרים משומשים שלישיית ספרים בכריכת עור אחידה. על גביהם התנוסס סימן ההיכר של הבונים החופשיים- המחוגה ומד הזוית. במבט מקרוב התברר לי שאלו ספרים של חבר ב"כת" (אם עוד מכנים אותם כך בכלל), הפצה ישירה בסרקולציה פנימית, ואין סיכוי לאתר אותם בחנות רגילה. שאלתי למחירם, שהיה גבוה יחסית אבל החלטתי למרות המחיר לרכוש אותם. ועכשיו סודות "בין העמודים" שוכנים על מדפי לבטח, ובהיותי אישה זה הכי קרוב שאוכל להגיע לפיענוח סוד המייסונז.
מסע הקניות התמשך לשני דיסקים- שופן בביצוע של דניאל בירנבוים, וראוול בביצוע מיכאלנג'לו קרבונרה. ראוול נורא מזכיר את דביסי, אותם טונים נוגים, אותן שהיות פריזאיות מתוקות, רק שדביסי הגאון הקדים את ראוול במאה שנים. מומלץ.
"קלת דעת" או easy virtue- לא סרט ששווה לשלם עליו. יש הטוענים שאפילו לא שווה את הזמן.
העיוור מתוק.מה מתוק?! סוכר. אתמול הקראתי לו בפעם הראשונה, והיה ממש צחוקים ונעימות, בכלל לא מה שפחדתי שאולי יהיה. אולי זו תחילתה של ידידות.