שושן ויש בו קוץ

חלום בצבע על דבר שמעולם לא חלמתי עליו עד עתה,
חלמתי על ט', מרצה מהפקולטה, בחור מבריק וציני עם כיפה סרוגה, והחלום:
קבענו להיפגש באחת הכיתות שהוא מלמד בהן. בפועל הכיתה היתה אותו חדר שלמדתי בו בכיתה ח' בתיכון. היו לחדר שתי דלתות, נכנסנו באחת. התיישבנו, הוא מולי. הוא הביא עוגה בסל פיקניק, ומרית. חתך את העוגה, הניח את החתיכות בשתי צלוחיות, ואמר משהו בסגנון של - "אז כמה זמן את מחכה לזה?" עניתי לו שהמון, שחלמתי על היום בו ניפגש ככה, שאני מתרגשת, ובאמת הייתי במצב אקסטטי. הוא הרים את פתח הסל, והוציא ממנו חבל, המבט שלו מקובע בי ונורא חמור. המבט הזה הפך את העולם שלי בחלום, הרטבתי את הכיסא שישבתי עליו, הכוס שלי פעם בעוצמה, והוא קם מכיסאו וניגש להתחיל לקשור אותי. אני מניחה שעשיתי משהו לא בסדר, כי אני זוכרת שהוא הרים את הקול בתוכחה ואמר לי "ככה מתנהגים?" בפולניזם מוקצן אך מחרמן, ניגש שוב אל הסל והוציא את המרית (פלסטיק, שחורה), משך אותי מהכיסא סובב אותי כשמרפקיי על השולחן וישבני אליו, והיכה מכות חזקות, אשר משום מה לא חשתי בכאבן. מיד לאחר מכן, מהדלת השנייה של החדר, הציץ א', מרצה אחר בפרצוף של שוטר, ואמר לט' "זה מה שאתה עושה? תגיד השתגעת?" בטון קולגיאלי. הייתי נבוכה עד העצם, אבל חשתי גם סוג של גאווה, שהצלחתי לגרור את ט' לעשות בי את הדברים הללו. החלום התקפל אל תוך עצמו ונעלם בתוך חלום אחר.

כמובן שכשהתעוררתי שלחתי יד וגיליתי בדיוק עד כמה רטוב היה החלום הזה.
רמז: הוא היה רטוב.