שושן ויש בו קוץ

נשמה שלי,
המרחק המפריד בינינו אינו רב
הוא רק מודגש.
החיכיון הזה, השבת הזו,
האי אפשר הזה
מנוחתי טרודה ומחשבות אודותיך אורבות על הכר

במרחקים אוזניי שומעות יריות מעל נצרת
שמחות של ערבים.

אצבעותיך,
אט
אט
אט
סביב העור החלבי
בצידי שדיי

טורדות את מחשבותיי.

שיכרוני, בנשיקותיך
עזה כמוות-
די.