מסתבר שהגבר שלי אוהב אותי, מטורף עליי, מכור אליי, חושב שאני הבנאדם הכי טוב ומתוק בעולם, ושימו לב חברים-
היום ברח לי פוק. באמצע הסקס. כשהרגליים שלי על הכתפיים שלו והכל.
נקרעתי מצחוק מהפדיחה אבל הוא נישק אותי ואמר שזה הפוק הכי חמוד שהוא שמע אי פעם.
עד כאן אתנחתא קומית,
בכל אופן מאד מפחיד אותי המעמד הזה שהוא הצמיד לי, של בנאדם טוב וחברה מדהימה וזה. אני לא בטוחה שאני מסוגלת להיות בכל רגע נתון חברה מעולה או פרטנרית של אמת, מפחיד אותי לנפץ את הבועה המאוהבת בה הוא מוקף. מפחיד לי לשבור אותו, להכאיב לו. ואני יודעת שאעשה זאת, הרי זה עניין של זמן עד שמשהו בי ירצה להשמיד את הגינה הנאה ששתלתי, מחוץ לכאב ומחוץ לזכרונות של אבי ומחוץ לבית הקברות של אהבותיי הישנות. כולי תקווה שהפעם אוכל לו, ליצור החי בבטני, כי הגבר החם הזה.. אני רואה את עצמי בונה איתו חיים.
לפני 14 שנים. 24 ביולי 2010 בשעה 2:45