שושן ויש בו קוץ

למה, אבא?
אני לא מספיק טובה?

אני גסה יותר מהילדים החדשים שלך?

מזכירה לך את אמא שלי?

למה זה מגיע לי, לבכות בלילה סתם כך כי נזכרתי לרגע, שאני יתומה ואחיי ואחותי אינם יתומים.
זה כל כך קשה, לוותר עליך, להגיד לעצמי שאתה מת. על מי אני מנסה לעבוד? אתה לא מת, אתה פשוט לא רוצה אותי.
הביטוי daddy's little girl, יש בו אמת לגבי, כי כשאני חושבת עליך אני מיד הופכת לילדה קטנה,
הילדה הקטנה האחרת שלך,
זו העודפת,
בהתחלה היה כתר על ראשי והייתי המלכה. כולם פינקו ואהבו ושיחקו איתי, כל הדודים, סבא, סבתא.
ואז באו הילדים האמיתיים שלך לעולם,
ואני הודחתי למעמד הסינדרלה, חולקת חדרון עם חתולה בסופי שבוע בזמן שילדיך האמיתיים נחים על מצעים נקיים אני ישנה על מיטה מתקפלת מאובקת..
מלכה בממלכת רפאים.
ואיך כל השנים הללו כלל לא הבחנתי בכך. שיטיתי בעצמי להאמין שאני שווה להם בעיניך. איזו טיפשה.

הלוואי ותמות מחר, ויהיה סוף לייסורים הללו.
אתה חרא של אבא.