שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שושן ויש בו קוץ

EAT ME. DRINK ME. READ ME
לפני 15 שנים. יום חמישי, 7 באפריל 2011 בשעה 13:43

בכל הבלגאן הזה שכחתי לציין פרט אחד מהותי.
הוא חזר, חזר אליי מהקור. אנחנו מתלטפים ומתנשקים ואוהבים שעות, שעות כדי לפצות על החוסר.
הוא גילה לי סופסוף את הסוד,
הדבר הזה שגרם לי להרגיש שמסתירים ממני, ובאמת הוסתר,
והוא למען האמת,
דבר שקיוויתי לו מתחילתנו.
ואני כל כך רוצה לרוץ לכולם ולספר, היי תראו כמה מזל יש לי ואיזה מצחיק העולם שהביא לי אותו.
אבל זה הסוד שלו ואת זה אני מכבדת. עד שהוא יתגבר על זה ויבין שזה לא דבר רע שצריך להתבייש בו.

וכן יש לי אישיוז ואני מחטטת, ואני תמיד אמצא משהו שיעצבן אותי, ואני נורא נורא רוצה שזה יעזוב אותי, הפחד הזה.
אני רוצה לחיות ממודעות לב ולא מודעות ראש.
אני רוצה לשחרר,
וקשה כל כך!
אז חוץ מסלוגנים יפים על "שחררי זה יעשה לך טוב", יש למישהו עצה יישומית בשבילי? סדנה שהוא עבר, תרגיל שהוא עושה?
אם לא אז עדיף שתשאירו את תגובות האמרתי לך מחוץ לפוסטים שלי.

בתודה
ההנהלה

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י