הנסיעה אליו ארוכה ומלאת מחשבות. קצת חששות גם כן. מקווה שהוא יהנה איתי.
שיהיה טוב. שאני לא אאכזב, שאתנהג כמו שצריך.יודעת שאני אשתדל. לפעמים הלחץ גורם לי להתנהג כמו חברה שלו. מביך לי, לחוץ לי, אז אני צוחקת, ועוקצת, ומגזימה.
הוא פותח לי את הדלת, ומחבק הכי חזק בעולם. תופס אותי מהשיער, מטה את ראשי לאחור,
ומנשק. אני רוצה שימשך לנצח. התגעגעתי אליו כ"כ. הוא מחבק לעוד כמה רגעים. אני מחבקת אותו חזק בחזרה.
כמה רגעים אח"כ, הוא חוזר לעניינים שלו בסלון, ואני נכנסת לחדר השינה שלו, להתארגן על עצמי.
בזריזות אני מסדרת את החדר מעט, מחליפה למשהו נוח יותר, ומיד רצה לשבת למטה, ליד הרגליים שלו.
אני מחבקת לו את הרגל וממטירה מלא נשיקות. התגעגעתי מאד. אני מתרוממת קצת, נותנת לו חיבוק. שמה את הראש על החזה שלו. הוא מחבק אותי עם יד אחת. מצמיד אליו.
הוא מלטף לי את השיער, ואני מתפנקת על היד שלו. עוצמת את העיניים.
ליטופים בשיער, חצי חיבוק, אבל הגוף שלי מגיב לו כאילו קורה שם יותר מזה.
הוא מעביר את היד על הגב שלי, מצמיד אותי יותר. כל הגוף שלי צועק "תגע בי".
"סידרת את המיטה?", הוא שואל. "כן". "יופי כלבה. הולכים לישון".
אני עוזרת לו להחליף בגדים. מכסה אותו, מחבקת חזק כ"כ, נצמדת אליו, מלטפת.
אני חרמנית. רוצה שהיא ידע כמה רטוב לי בגללו. מנסה להצמד יותר, להתחכך קצת.
הוא שם לב לנסיונות ההתחככות שלי, ואומר בטון הקשוח שלו "דיי כלבה. לישון".
אני פולטת יללה כלבתית מאוכזבת שכזו, ממשיכה לחבק.