תשמע, היא אומרת לי, יש בית קפה על הים לא רחוק מכאן.
יש שם פינות חשוכות כאלה, מנורות קטנות דולקות בפינות. מאד אינטימי.
מה שאפשר לעשות שם ... מחייכת. אני בטוחה שתמצא רעיונות.
אוסף אותה אלי, אני רואה שאת יודעת מה אני אוהב, כלבה קטנה שלי, נכון ?
מחבק אותה ומנשק אותה רטוב רטוב על כל הפה, יורד אל הצוואר שלה שאני כל כך אוהב,
מלחך את תנוכי האזניים ומושיט יד מגורה ומחפשת אל מתחת לחצאית.
הממ.. את עדיין עם התחתונים עלייך ?
סליחה אדוני, ומסירה מייד. לא הספקתי ... רק הגעת.
העונש יגיע, אל תדאגי. מסביר לה לאט, והיא מבינה מהר. אני אוהב את הילדונת הקטנה שלי.
יצאנו בערב לבלות במקום. ירדנו במדרגות אל מבואות בית הקפה, וחיפשנו יחד
את הפינה שתשמש אותנו בשעות הקרובות. הפינה הרחוקה, החשוכה, המזמינה.
המלצרית הגיעה דקות ספורות אחרי שהתיישבנו, מגישה לנו תפריטים ...
אחד ויסקי סיגל וחצי ליטר היינקין מהחבית,
הכל בסדר ? התקרבה המלצרית אלינו ושאלה בעת שאנו היינו צמודים זה לזו בנשיקה
הדוקה ועמוקה. הייתי כמעט בטוח שהיא באה לבדוק אם לא חסר למי מאיתנו אוויר
לנשימה, אבל הרגענו אותה .
כן, הכל בסדר 😄 . רק תשחררי אותנו להיות לבד והכל יהיה עוד יותר בסדר, חשבתי.
היד שלי כבר היתה מתחת לשמלה שלה, הפעם בלי תחתונים.
הרטיבות שלה כמעט ועלתה על גדותיה.
המשכתי לנשק את היקרה שלי בתאווה. גולש אל כל המקומות שתמיד חסרים לי.
אף פעם לא נגמר התיאבון. תמיד רוצה עוד ועוד.
לנשק, ללקק, למצוץ, לטעום, לנשוך, לאכול בלי הכרה.
היא הושיטה יד וליטפה את איברי המזדקר. מבט אחד שלה בעיניים שלי והאישור שלי
נמסר. פתחה לי את הרוכסן ובעדינות הסיטה את כל מה שהפריע לה בדרך.
הזיין שלה היה בידיה האמונות. מעסה מלטפת ומכינה לקראת הבאות.
אט אט פתחה גם את מכנסי. היינו רחוקים מעט אבל בטווח הראייה של היושבים בשלחנות הסמוכים.
בודאי בטווח הראיה של המלצרית שהעיפה אלינו מבט מדי פעם.
הכל בסדר ? מנפנפת אלינו ביד מרחוק. עכשו היא כבר חוששת להתקרב.
אני מאשר לה במנוד ראש. הכל טוב. רק תעזבי אותנו בשקט.
יורדת אל האיבר שלי שמחכה לה. מחילה ללקק. מכניסה אותו עוד קמעה ועוד טיפה אל פיה,
ותוך מספק דקות היא כולה עוטפת אותו והוא חודר אליה עד הסוף. כמעט עד הגרון.
נחנקת מדי פעם, אבל היא כבר התרגלה לכלי הארוך שלי.
משתהה כמה שניות, מתאוששת כאשר אני עדיין בפיה וממשיכה.
אני נשען אחורנית. העיניים עצומות לרווחה והמוח משדר בערוץ אחד בלבד.
הערוץ שלה, שלנו. הערוץ הפרטי והבלבדי שלי ושלה.
אני עוצר אותה מדי פעם ומנשק אותה. נשיקות אוהבות על שיערה האדום,
הריח שלה שאני כל כך אוהב. מרים את ראשה אלי ומנשק אותה קלות
על שפתיה הנהדרות. ומחזיר אותה את מלאכתה.
מושך אותה בשערותיה למעלה. היא מביטה בי מופתעת אבל שותקת.
אני מושיב אותה על הספסל המרופד. הנוח, המלא בכריות בכל הצבעים.
קצה הישבן שלה על קצה המושב. אני מלטף את רגליה ומרים את שמלתה למעלה.
אל קו הירכיים. וממשיך למעלה. מרים את מעטה הבד הדק שעוטף אותה אל מתניה
וחושף את משולש ערוותה לפני. מביט בה. העיניים שלה מביטות רק אלי.
רוצה להתקרב אלי, נשיקה. היא כולה רטובה. אבל אני עוצר אותה. מחזיק בשערותיה ולא מרפה.
יורד אל ברכי ומניח את עצמי על הרצפה בדיוק בין רגליה הפתוחות.
הזין שלי זקור ומחכה. ערוותה בוכה ...
רוצה אותך כל כך אדוני, בוא אלי, כולי שלך .
בתוך כל החושך והרעש השקט שמסביב אני חודר אליה. באיטיות אבל ללא מעצור
עד שאני כולי בתוכה. כל האיבר המתוח שלי נתון בתוך חור ערוותה, ואני עוצר.
משהה את עצמי דקה ארוכה בתוכה. לא זז. ללא תנועה ולו הקטנה ביותר.
מרגיש כמה אני רוצה אותה, כמה היא חסרה לי, כמה ליבי עורג אליה. ונשלף מעט החוצה.
חודר שוב פנימה אליה, עוצר קמעה, מנשק את צווארה ופותח במחול מולה.
כמה דקות שלנו יחד, הסביבה לא מעניינת לא אותי ולא אותה. רק אנחנו והבועה שלנו.
מזיין אותה, לאט בשקט חזק ועמוק. והיא פועמת איתי באותו קצב . הלוך ושוב.
ממלא אותה עד תום. משחרר אל תוכה את כל מה שחיכה לה. כל מה שרק לה אתן. אהבתי וליבי.
יוצא ממנה ומתיישב על הספסל לידה. היא יורדת עם פיה אלי שוב.
מנקה, עוטפת שוב. מחבק אותה אלי. מניח את ראשי עליה ומצווה עליה שקט.
מנשק את עורה הלבן, היא מלקקת אותי שוב ושוב. על הצוואר על הפה.
המלצרית מתקרבת שוב. הכל בסדר, צריכים אולי עוד משהו ?
אני בטוח שהיא צפתה בכל המחזה המרהיב. אולי גם הזמינה את חברותיה להציץ.
שנינו מסופקים, מחייכים אליה.
כן,תודה! עונה לה. הנר שעל השלחן כבה, תביאי נר אחר. שיהיה לנו אור.
החושך היה טוב אבל הגיע זמן האור.
אני צריך שתראי כמה יפה השפחה שלי, ביחוד עכשיו .. אני לוחש. אולי היא שומעת.
יצאנו אחרי כשעה החוצה. בדרכנו עמד שלחן שזוג ישב מסביבו.
אשה נאה, מטופחת, מצודדת.
הבטתי בה. היא לא הסירה ממני את המבט שלה. בעלה היה עסוק באכילה. הצלחת העסיקה אותו.
העיניים שלה נפגשו בעיניים שלי. מרותקת. מהופנטת.
האצבעות שלי השתלבו באצבעות היד שלה ויחד יצאנו את המסעדה.
הרוח של הים, הרטיבות, הקור החל לחדור אלינו.
הבטחת לי זיון בחנייה, זוכר ? אני מחייך אליה.
בפעם הבאה, יפה שלי. הכל רשום. לא משחרר אותך מכלום,,,
