לפני 12 שנים. 7 בנובמבר 2012 בשעה 23:57
נדירים הם רגעים כאלה, של קירבה
של לב ששואל שאלה
של נפש שמחכה לדעת תשובה
איתך הרגשתי רגע אחד
ועוד הרבה אחרי השקיעה
אחרי הדרך בה היית קשורה
אל האדמה החמה, הרחוקה
הרגשתי כמה יכולתי לדבר אלייך
לדבר פנימה, אל תוך הנשמה
הרגשתי בתוך עינייך את הדמעה
שיודעת לפתוח דלת
שרואה את הדרך אלייך, פנימה
שיודעת לומר לי כמה את ראויה
שיודעת לספר לי למה נשמתי זקוקה
לדעת אותך, את אהבתך העמוקה