לפני 11 שנים. 19 בדצמבר 2012 בשעה 17:27
"אחרי החושך העמוק מכל בא אור הזוהר, אור הבוקר"
גם ברגעים הקשים מכל
גם בנקודה בה וויתרתי כי אמרתי -
יותר אינני יכול
אור התקווה לא נעלמה מליבי
להבת האהבה הבוערת מתוכי
גם ברגעים בהם חשבתי שלא איתך דמותי
גם בלילה החשוך בו שעות נדדה שנתי
את כניעת רוחך האהובה אלי ביקשתי
אל מסירות נשמתך ללא חומות –
אליה התפללתי
גם בחושך הגדול, גם בגיא הכואב
אוותר על הכל כדי לראות כמה ליבך אוהב
בוכה אך צוחקת, בורחת ומחייכת
הולכת ואינך יכולה –
לוותר על האור, לוותר על האהבה