רק אמרתי לו את הפנטזיה שלי וזו הפעם הראשונה שאנו ממשים אותם. אצבעו עוברת בעדינות, למעלה ולמטה בחריץ הכוס שלי, מרחפת בעדינות מעל למיצי הסקס שגופי הפריש, בשתיקה מאשימה. "זו לא אשמתי", רציתי לומר, "זו לא אשמתי"! מבטו לא הסכים איתי. קשוח. "את ילדה רעה, אהובתי. ילדה רעה מאוד" הוא אמר. "את רטובה". כמובן שיהיה עונש.
הוא קם על רגליו וישב על הפוטון כאשר הוא משעין אותי על ברכיו, כמוכנה לספנקי. אך הוא לא הכה בי. שוב הוא תעתע בי, הרגיע אותי, גירה אותי והתגרה בי. הוא הזיז את גופי, הפריד את ברכי והרים את ידי מעל לראשי, פותח את גופי לכל הכיוונים. רק כאשר אני מתנשמת שוב בכבדות מהתרגשות ומגירוי, הוא בודק שוב אם אני רטובה. מבט איטי ומפחיד. "כן, ילדה רעה מאוד". הוא הכה בי בדיוק היכן שרטוב. הברכיים רחוקות זו מזו, פגועות. מכה רכה ועדינה, מכה מתגרה, מכה שגורמת אורגזמה יותר מאשר כאב. "הכוס שלך רטוב".
הרגשתי בושה באותו יום. הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי בושה. הרגשתי את זה עם כל מכה שהנחיתה ידו. המכות לא היו חזקות, אך הם לא היו צריכות להיות. "אל תזוזי, אהובה", אמר והרים את ידו מהכוס שלי. הייתי משותקת ורק יכולתי להיכנע למכות ולבושה ולהישען על ברכיו. טראח, ידו הכתה בשפתיים הרטובות שלי והרעש שנגרם היה חזק למרות העדינות שבמכה. "את ילדה רעה מאוד, הכוס שלך רטוב עדיין. תתביישי לך". הוא הכה בי שוב, הדגדגן שלי התנפח והפך אדום מהמכות. מידי פעם הוא גירה לי את הדגדגן הנפוח באצבעו, אך ידע בדיוק מתי לסגת בכדי למנוע ממני להגיע לאורגזמה. הוא הכה שוב בכוס שלי, מזכיר לי את בושתי. אני זוכרת שנאנחתי בהנאה, אם אני נהנת מכך זה בבירור מוכיח את אשמתי, אך לא יכולתי להמנע מכך.
"האאא..." אצבעו נגעה בדגדגן שלי. כנראה החליקה לו מעט ושוב נאנחתי כאשר ראשי מופנה אל הריצפה וביטני נשענת על ברכיו.
"זונה קטנה, את נהנת מהעונש שלך". הוא אמר עם נימה של לעג. כן, הרגשתי אשמה. והאורגזמה שלי הייתה קרובה.....