לפני 7 שנים. 22 ביוני 2017 בשעה 20:57
קוים נטווים מהמוח שלי למוח שלה. קוים של רמיזות, נשיקות, שליטות והכאבות. אנחנו מתגלגלים על המילים, מדקלמים את המנגינות, רואים את התחושות.
אני חובק אותה אל תוכי, והיא יורדת ועולה בי, בסולם ספיראלי, למטה ולמעלה. מהראש שלי דרך אחורי העיניים, חומקת לי אל הלב, מתפשטת עם האדרנלין שבוער בבטן, ועד לבסיס הזין שלי.
החיים שלנו הם נביא של מגילה נשכחת. נשיפת אבק לאחר שאלה נפרשים, ולא צריך אמת גדולה מזו.
