לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 4:37
האמת, לא היה משהו החג השני, לא דומה בכלל לעיסת הארועים הסקסיים שפקדו אותי בראשון.
אפילו היה גרוע, אכלתי אותה בגלל מעשה טפשי שלי, נפלתי חזק. הייתי מטומטמת ושילמתי על זה בתחושת השפלה. אתם בטח מתים שאפרט אבל אני לא יכולה, אני באמת לא יכולה. סורי.
גם בגיזרה המשפחתית לא שפר עלי הגורל לאחרונה, אבי חולה אלצהיימר ומאושפז רחוק ממני, אמא שלי יורדת עלי שאני לא באה לבקר אותו, פתאום נורא אכפת לה ממנו והם בכלל גרושים, אולי היא צודקת אבל את הטפות המוסר שלה אני אף פעם לא אהבתי לשמוע כי אני אף פעם לא יודעת אם זה נובע מתוך אכפתיות אמיתית, זה כבר סיפור לבלוג אחר.
ובלילה התעוררתי ולא הבנתי איך אני לבד, "היתה פה טעות" חשבתי לעצמי, "זה לא אמור להיות ככה".
וזה באמת לא אמור להיות ככה.
שיהיה שבוע יותר טוב וחאלאס עם השטויות!!!
