אתמול נבהלתי מעצמי קצת. הייתי עם יזיז שאני מכירה כבר מס' שנים אבל נפגשנו מעט ולאחרונה הגברנו את קצב הפגישות בינינו, אופי הפגישות בינינו הוא משהו בסגנון "תעשה מה שאני אומרת לך והכל יהיה בסדר" ומכיוון שהוא זכה להיות היורד הכי טוב אי פעם אני פשוט יודעת שאיתו תהיה לי תעודת ביטוח לאורגזמה.
אך לא בסטוצים שלי עסקינן, אתמול כשהייתי איתו הוא גם נישק אותי והביא יין וניסה להכניס אינטימיות ליחסים שלנו, דיברנו על זה מראש והוא קיבל את בירכת הדרך שלי 😄 אבל נורא התעצבתי לגלות שקשה לי עם זה. הוא כמובן מייד ראה את זה בנשיקה ואמר לי: "קשה לך להתמסר אה?" האמת היא שהנשיקות שלו היו יותר מידי בולעות ומשתלטות, אני חושבת שנשים בכלל ואני בפרט אוהבות את הנשיקות שלנו קצת יותר מעודנות, הפה שלנו זה לא כוס, לא צריך לאכול אותו בלהט ולמלא אותנו ברוק, טוב אני שוב גולשת לעניינים שאינם קשורים למה שרציתי להגיד מלכתחילה.
אני מרגישה שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים, להפסיק לפחוד מאינטימיות, להפסיק לפחוד מנשיקות, להפסיק לפחוד להתעורר עם הגבר שעשיתי איתו אהבה בלילה, סתם לאכול איתו ארוחת בוקר או לראות איתו סרט מחובקת, זו לא סטייה, זה מה שרוב בני האדם עושים ואם הם יכולים למה אני לא?
אולי העובדה שאני מאוד מתחברת לעולם השליטה נובעת בין השאר מכך שזה נותן לי פתח מילוט מאינטימיות, עוד סוג של בריחה, סוג של לא להתמודד עם יחסים אמיתיים וכך הסיכוי שאפגע מצטמצם.
על מי אני עובדת פה? רק על עצמי, מצד שני אם אני מבינה את המצב כבר התקדמתי לא? עכשיו רק נשאר לעשות עם זה משהו.
לפני 16 שנים. 2 במאי 2008 בשעה 5:34
