מלכה לא אמיתית

יומני היקר שאותו אני חולקת עם עוד אי אילו אנשים,

רציתי להגיד לך שבימי שבת שמשיים ויפים כמו זה שיש היום אני מרגישה בודדה במיוחד.
האמת היא שאני יכולה לצאת ולכבוש את העיר, לשבת בבית קפה ליד הים, לטייל בטיילת שבטח הומה אדם בשבתות כאלה, אפילו ללכת להשתזף ביום כזה חם כשהחורף רשמית עדיין לא נגמר, אבל את כל זה אני יכולה לעשות ל-ב-ד. שוב לבד ובימים כאלה בא לי לחלוק את הכיף הזה עם עוד מישהו או מישהי. אז יש לי חברה טובה וקרובה גאוגרפית שלא בא לה כל כך לצאת מהבית וגם אם אני אוציא אותה סביר להניח שתדבר על עצמה רב הזמן וכשאתחיל לדבר על עצמי היא תשתדל לקצר את זה כמה שיותר כדי שתוכל להמשיך לדבר על עצמה, עם החברה השניה והיותר אהובה רבתי, בגלל מצבי הרוח שלה. ואני חושבת איזה עוף מוזר אני, אוהבת לבד.

אבל מה עם השכנה שלי, שהיא בחורה לענין וכל היום יושבת בבית, לא הייתי מגדירה אותה כ weirdo ובכל זאת היא כל הזמן יושבת בבית, מעניין אם גם היא חושבת שזה מוזר ושחייה מתבזבזים לריק כשככה היא יושבת בבית כל היום וצופה באח הגדול בערוץ 20 (שומעים את זה כשעוברים ליד הדלת שלה).

בעוד 4 שבועות בערך אני אהיה בניו יורק, לבד. אני אטוס לבד, אבל לא נראה לי שאסתובב שם לבד כל הזמן אחרת אתחרפן, אני כבר אמצא לי עם מי להסתובב שם. תמיד לפני טיול גדול לחו"ל אני אומרת לעצמי " כשאחזור חיי ישתנו, אני אעשה את השינוי, אני אתמסד, אני אמצא בן זוג ואבנה לי משפחה" נדמה לי שעברו כבר 10 שנים מאז שאמרתי את זה לעצמי בפעם הראשונה ומאז כבר טיילתי בכמה מקומות בעולם.

אין לי פואנטה, סתם שיתוף ועכשיו אני צריכה לחשוב מה עוד אני אעשה היום חוץ מללכת לחדר כושר.

שבת נפלאה לכולם, צאו החוצה....