יום כיפור היום ומזמן לא כתבתי. באמת מזמן.
פנה אלי היום מישהו שהייתי איתו בקשר לפני כמה שנים, אולי 5, לא קשר רציני קשר מיני בעיקר, למרות שהיה ברור שהוא מאוהב בי.
מכל הגברים שהייתי איתם בחיי היו כמה, נגיד בסביבות החמישה שאני זוכרת, שפגשו אותי ופשוט התאהבו. אבל התאהבות כזו שנראתה כאילו הם כושפו על ידי, כמובן שלי לא היה קשר לענין. יש מצב שאני מגזימה בסופרלטיבים, הם נדלקו עלי. מהצד שלי זה נראה מוזר כי לא חשתי כמותם, אבל התבשמתי לגמרי מהערצתם אלי, זה החמיא לי וחיזק אותי וגרם לי להבין בעיקר שאם קורה מצב הפוך בו מישהו לא נדלק עלי בעוצמה כזו ואני נדלקת עליו, אין הרבה דברים שאני אוכל לעשות בנדון. או שאתה נדלק או שלא. זהו.
היה לי קשר שהסתיים לפני 3 חודשים עם גבר מדהים שנדלק עלי בדיוק ככה, רק שאיתו היה שיתוף פעולה מלא שלי. לי לקח קצת יותר זמן אבל לא יותר מידי עד שגם אני התאהבתי בו, זו היתה האהבה האמיתית הראשונה שלי, כן, בגיל 40, חוויתי את החוויה המדהימה הזו של לאהוב ולהיות נאהבת ע"י אותו אחד באותו אחד ובאותו זמן. לא עניין אותי מה הוא חושב עלי כשהוא רואה אותי בבוקר בלי איפור, לא היה אכפת לי שהוא יראה לי את הצלוליטיס, היה ברור לי שהוא אוהב בי הכל ושום דבר לא ישנה את זה וחוויתי איתו את הקשר הכי אוהב, בטוח ורגוע שהיה לי אי פעם. אבל כמובן החיים הם לא סרט הוליוודי וידעתי שזו פצצה מתקתקת ושאנחנו על זמן שאול, הקשר הסתיים כאמור מסיבות טכניות יותר או פחות. אבל לא היה לקשר הזה עתיד (והוא לא היה נשוי).
ועכשיו לפנטזיה הרטובה שלי - תמיד חלמתי את החלום הבלתי אפשרי הזה שיום אחד, בעצם זה יקרה בלילה, ארכז את כל אלה שכושפו על ידי, כל אלה שמתים עלי, כל אלה שלא יכולים לדבר בנוכחותי, הם מקיפים אותי במיטה אחת גדולה, אני חוטפת מנת אהבה בריכוז הכי גבוה שיש, אין לי מושג באיזה צורה אני אקבל את האהבה הזו, אבל זה יהיה חתיכת לילה סוער. זה יהיה כל כך טובבבב :)
זו מחשבה שעוזרת לי להירדם בלילה.
לילה טוב.