יש אנשים שאני קוראת להם "אינטליגנטים מוקפדים", האינטליגנטים הללו הם אכן אינטליגנטים ללא שום ספק, אבל הם כל כך משעממים אותי בדרך. הם כל כך מקפידים להישאר אינטליגנטים בכל סיטואציה, הם כל כך בשליטה שהם שוכחים להיות קצת קלילים, כי אם הם יהיו קלילים לרגע עוד עלולים לטעות ולחשוב שהם לא חכמים וכל הפאסון האינטלגנטי שהם כל כך הקפידו לטפח יתנפץ וזה סיכון שהם לא מוכנים לקחת, אז הם ימשיכו לשעמם אותי למוות עם האינטליגנציה שלהם, עם היובש האינסופי ששפתם משדרת ובזמן שהם מנסים להרשים אני רק אחשובת "אלוהים, כמה שאתה משעמם אותי!". יותר חשוב לך לשדר אינטליגנציה מאשר באמת לעניין אותי עם איזשהו הבזק ילדותי, מחווה מתוקה וקלילה?
אינטליגנטים מוקפדים לא חושבים שהם משעממים, כי בעולם שלהם לדבר בשפה גבוהה, לשדר אקדמיה, זה "הדבר" שאמור לרתק כל בן אנוש כי "אם אני לא מרתק אותך עם הידע המופלג והמופלא שלי אז כנראה שהבעיה היא אצלך, ואגב אני ממש מצטער אבל את לא מספיק חכמה בשבילי אם את דורשת ממני קלילות. אני לא בענין, אני אינטלגינט ומרתק! אין אופציה אחרת".
משעמם משעמם משעמם! אפס מודעות עצמית והפוסט הזה גם לא יעזור להם להתעורר אבל אני תוהה אם גם אתם שמתם לב לתופעה המעצבנת הזו.
