לפני 11 שנים. יום שני, 11 במאי 2015 בשעה 21:35
הם יצאו מהקליניקה דרך המסדרונות הלבנים, והתחילו ללכת ברחוב.
מבט אחד בפניה, עוד שם בפנים, הבהיר לו שהיא כבר החליטה.
דעתה נחושה ואין על מה לדבר.
היא לא הולכת לשנות שום דבר בחייה.
הספיק לה לראות מה זה עשה לאמא שלה.
היא לא הולכת לעבור את זה.
הוציאה חפיסת סיגריות מהתיק, שלפה אחת והדליקה אותה.
מה זה כבר משנה, לעזאזל.
מצאו דוכן קטן, הזמינו קולה והתיישבו בכסאות העץ.
הוא החליט שבמקום זה יוציא לפועל את ההחלטה שגמלה בלבו במהלך ההתרוצצויות של הימים האחרונים.
הוא לא ממש חשב עליה לעומק, פשוט החליט, וזהו.
הוציא מכיסו את הטבעת שהספיק בדוחק לקנות.
היא הסכימה במקום.
יותר מזה הם לא הרשו לעצמם להמשיך.
הם ידעו שההוצאה על הטבעת תהיה הכי גדולה שירשו לעצמם.
הם לא יסכנו את דמי הפיקדון הכרוכים בהזמנת מקום כמה חודשים מראש.
בשביל מה, לעזאזל.

