לפני 9 שנים. 2 בספטמבר 2015 בשעה 17:03
אף פעם לא היה לי חבר בבית הספר התיכון.
פעם מישהו שאל אותי: תגידי, את רוצה להיות חברה שלי?
ואני בכלל רציתי מישהו אחר. תמיד אני רוצה מישהו אחר.
זה אף פעם לא נפסק הרצון הזה למישהו אחר.
כשסוף סוף היה לי המישהו האחר הזה - הוא נסע.
והוא לא נסע לנהריה, שזה שטויות להגיע לנהריה. או אילת.
הוא נסע לניו זילנד. וזה כבר לא שטויות.
מישהו אחר נשאר תמיד מישהו אחר.
