שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגרסיה

לפני 10 שנים. 30 בדצמבר 2013 בשעה 18:08

חוסר דיוק, הוא אומר, זה מה שמעצבן בך. את מפוזרת, מתפזרת ואין לך שום קווי מתאר. את נמרחת בקצוות ולא ברור איפה את נגמרת וכל זה מתחיל. ומה שאת רוצה, חושבת, מרגישה, צריכה, מאמינה - זה בלאגן גדול, אי אפשר להבין ממך כלום. את לא מדוייקת וזה מרגיז נורא, הפסקתי להקשיב לך, שלא נדבר על לקרוא אותך - זה חסר משמעות.

ועכשיו את תגידי שאת מתנצלת על מה שאת ושתשתדלי להיות אחרת עבורי. את תרדי על הברכיים, תנשקי לי את הרגליים, תיצמדי ותגידי שאת אוהבת (כל כך כל כך אוהבת) אך התחושה שמשהו לא במקום לא תרפה. התחושה שאת בעוד התקף אמוציונלי של אי דיוקים. אני אציץ מעבר לכתף שלך, אני אסובב אותך ואכופף אותך, אני אבחן נקבובית נקבובית על פני העור שלך בזכוכית מגדלת ואחפש רמזים בשורשי השיערות. אני אגרום לך לבכות, הדמעות שלך מתקתקות ואני רואה ניצוץ שקרי בעינים, מתחת לחספוס שיוצרות השכבות המונחות אחת על השניה בחוסר התאמה. אני אתפוס לך בשיער ואטיח את הראש שלך בריצפה עד שמשהו בחדר הזה ירגיש נכון, את תשבי שם לא ברורה ולא מובנת גם אחרי שארק לך על הפרצוף ואספר לך שמאסתי בך, עם אותו מבט חלול ואותו פיגור מעושה. את איומה והגינונים שלך חולים.

חסרת תועלת, תתחילי לדייק. לא סתם אני דוחף לך את הקוניאק המגעיל לגרון עד שאת מקיאה את כל הפרטים הקטנים תוך כדי זיון, אני עושה זאת כדי לקחת אותם אחד אחד ולמרוח לך על הפרצוף לקדש את הגועל שהוא את ולעשות לך ילדים.  לא סתםֿ, לא סתם אני איתך, מי יהיה אם לא אני? לא סתם. יש לשים דברים במקומם, לסדר אותך לפי גוונים, לקטלג לפי נושאים. אני כאן כדי לשבור לך את העצמות ולפתוח לך את הראש, אני כאן כדי להסביר לך לאט

ל א ט עד שתלמדי, תלמדי כבר לסדר את הבגדים בארון, תלמדי לערוך שולחן. תגדלי, תחכימי, תדייקי. ואולי כן ואולי לא אבל מחר בכל זאת אקנה לך פרח ועגילים ויומן לכבוד השנה החדשה כדי שתוכלי לארגן את המציאות שלך לפי לוח השנה וגם חבילה קטנה של מדבקות בצורות שונות ואת תבזבזי את כולן על העמוד שהוא יום ההולדת שלי כאילו את מנסה לפצות על כל אותם דברים שאת לא מצליחה לדעת עד הסוף. אני אשאל מי את ועדין לא תהיה לך תשובה, ומה את רוצה? ותמשכי כתפיים. אני אתנחם בלשונך הדבוקה אל החיך או בטפשותך הנלעגת. אתנחם, כי הבית שקט יותר, והדממה נעימה יותר לאוזן, ואני מסוגל לאהוב אותך קצת יותר כשאת מוותרת על המרדף אחרי תשובות לשאלות שהן עצמן נגועות בחוסר דיוק שאי אפשר לשרטט ממנו מפה אל המציאות.

 

Alice' - יש לך כתיבה כל כך מיוחדת והתוכן .........
לפני 10 שנים
אבודה באפלה - כתבת להדהים !!!!
מלאה באש
לפני 10 שנים
אמן האשליות​(שולט) - את
לפני 10 שנים
Mary Jane - העציב אותי לקרוא.
לפני 10 שנים
הוא​(שולט) - מזכיר לי דברים
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י