לפני 11 שנים. 10 בדצמבר 2012 בשעה 14:44
אני:תסתמי
היא:אל תגיד לי לסתום
אני:תוך (כדי זפזופ בשלט) אמרתי לך לסתום
היא:אני מבקשת ממך לא להגיד לי לסתום
אני:עדיין לא מפנה משאבי קשב רבים לטיפול בבעיה וממשיך לבהות במסך אחרי יום ארוך בעבודה
היא: זמזומים @$# @#$$ #$%^
אני:מתחיל להקצות משאבי קשב למקור הרעש, מפנה מבט תקיף לעברה
היא:מה?
אני:שותק ועדיין מביט בה
היא:אתה רוצה שאני אמצוץ לך?
אני:חושב לדקה ..זה בהחלט יהיה פתרון טוב לרעש, מוריד את החלק התחתון ומסמן לה לבוא בתנאי שהיא תשמור על השקט ולא תפריע לי לראות חדשות
היא:מתחילה במלאכה עם חיוך זדוני
אני:מחשבה בעקבות החיוך ..הזונה הקטנה עשתה את זה בכוונה ..חיוך פנימי :)
