משהו חדש-ישן

האורות מתעמעמים לתשוקה בוערת,

הבס של החיים מרטיט את הרצפה מתחת לרגליים.

ומתוך האופל של ההווה, עולה דמות בוהקת.

שבר של רוח עבר, מול צל של עצמה.

עולה ומבעירה אש באבוקה הישנה.

לתת לה יד, למצוא את דרכה בעולם שחשבה שכבר הכירה.

היא לא ידעה שאפשר לתלוש אותה בעודה חיה, לפחות יכולה להציל את מה שנשאר ממנה.

שארית הצל שכאן בהווה..

והיא משאירה נקודת תקוה קטנה לרדוף אחריה כמו שוטה אחרי זהב.

עוד סיבה להתעלם מההריסות של מה שכבר הוחרב.

אז אהיה שוטה, אבל ממש לעוד קצת...

Are you ready to begin?

This is a battle that we are gonna win

When you're aching for the fire and begging for your sin

When there's nothing left inside, there's still a reason..

אני חושבת שבשנה האחרונה משהו בי נשבר, לא רק נבנה.. אני לא מצליחה לאהוב אף אחד, בטוח שלא את עצמי.

אני לא מצליחה להיות מסופקת משום דבר, לא מתשומת לב, לא מהתבודדות, לא מחברים, לא מהמשפחה, לא מהעבודה.. 

קורה שהחיים פשוט מאבדים טעם לפעמים, עד שמוצאים את המתכון החדש הבא לריגוש.

והרגשות המתונים? הנורמאלים? השמחה? האהבה? החברות? איפה הם?.. לא מורגשים כשאני צריכה קיצוניות בכל דבר בחיים.

It's all about the game and how you play it.

All about control and if you can take it.

All about your debt and if you can pay it.

It's all about pain and who's gonna make it.

I am the game, you don't want to play me.

I am control, no way you can change me.

I am heavy debt, no way you can pay me.

I am the pain and I know you can't take me.

מתחשק לי לצאת לשאוג ביער, להוציא מתוכי את כל התסכול והעצבים עד שיכאב הגרון.

מתחשק לי לשרוט איזה גזע של עץ, להרגיש את הכאב מתחת לציפורניים עד שהראש ישתתק.

אלו שני הצדדים של אותו המטבע.. הרצון להוציא אגרסיות ולספוג כאב. יש בזה משהו מטהר.

אם יש דבר אחד שאני יודעת זה שאחרי סשן מוצלח, יש בי הרבה יותר מצד אחד מסופק. ואני מרגישה מרוקנת, בצורה הכי טובה, להתמודד עם השיט של החיים האלה.

אל תגידו שכאב לא מוציא אגרסיות, זה שקר, פשוט תנתבו אותו איך שנכון לכם.

פעם שנאתי לסנן אנשים, פשוט כי שנאתי שמסננים אותי.

לא בטוחה מה גרם לי לדפוק חשבון לזרים מוחלטים, זה עדיין "מתפלק" לי לפעמים, אבל למדתי שגם לי מותר לסנן, אפילו מומלץ. בעיקר מי שלא טורח לקרוא.

לא כולם יודעים לקבל לא כתשובה, קרה לי לא פעם ולא פעמיים ששיחות הפכו למטרד פשוט כי הייתה אג'נדה נסתרת/ לא היו מסוגלים לקבל את העובדה שאני פשוט לא מעוניינת. לפעמים צריך לחתוך קשר מאנשים בצורה חד משמעית.

אגב, אני אחדש לכם משהו.. אם כתוב לי בפרופיל שאני לא מעוניינת בהכרויות, אל תופתעו שסוננתם. אם אני לא בצ'אט, כנראה שגם לא אענה לכם ל"מה קורה".. כי ביננו? אני לא עונה על זה בכנות לחברים, אז למה שאענה לזרים?

ולא, לא חבל לי. תודה על הדאגה. 😉

אני באמת נחמדה סה"כ, פשוט לא באינטרנט 😂

לא, אני לא אוהבת לכלוך.

אבל אני אוהבת להיות מטונפת ממך. להתמלא ברוק, דם, זיעה, דמעות ונוזלי גוף אחרים. 🤭

אני אוהבת להרגיש מסומנת, משומשת, לא רק פיזית. להרגיש מטונפת מהמחשבות שלי עליך.

אני אוהבת איך המוח שלי מושפע ממך, מחפש, זומם.. הופך זימתי ויצירתי מהתחושות שאתה מעביר בי, גורם לי לרצות שתעשה לי דברים שלא חלמתי שארצה ולהנות מלרעוד ממך, לא משנה הסיבה.. פחד, כאב, עונג, התרגשות..

חוויות תמיד אפשר למצוא, אבל הרבה יותר קשה למצוא מישהו שאת פשוט רוצה להיות תחתיו בצורה פתוחה כזו ולהרגיש באמת מוגנת ובטוחה.. כי הוא לא יסכים שיקרה לך משהו רע. לא בגללו, לא בגלל אף אחד.

במסע אחורה בבלוג שלי, ראיתי כמה היה לי קשה להתמסר, זה נכון עד היום, אבל יש בך משהו שפשוט מאפשר לי להיות קצת יותר- אני. ואפילו להעז להנות מזה, להיות נבוכה מולך.. אבל אותנטית.

כיף לדעת שיש לי את המקום הקטן שלי אצלך, גם כשאני מרגישה כזו מטונפת.. 

אני שונאת לקקנים. אני מרגישה את הזיוף שבמילים שלהם, את הצביעות שבכוונות שלהם.

אנשים אוהבים לפעמים להחמיא, גם למי שלא מגיע, סתם כדי להתחבב וזה מחליא אותי. אני אהיה נחמדה לאנשים, אבל ממש לא אטרח לנסות להתחבב על מי ששופט אותי על כמה טוב אני עושה לו לאגו..

אולי אם הייתי טיפוס כזה בעצמי הייתי קצת פחות שופטת אותם.

את הליקוקים שלי מעדיפה לשמור לאקטים מאוד ספציפיים, ורק למי שבאמת הרוויח את זה ממני.

ועדיף שיהיו באמת עם הלשון. 😋

יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך ולא יכולה, זה לא כי אני לא רוצה, זה לא כי אין בי הבנה או אמון שאתה שונה.

אני שונאת להיות כבולה בתוך עצמי, לא מסוגלת להוציא את המחשבות והפנטזיות שבי כמו שהייתי רוצה.. כמו שאני מרגישה שאני צריכה.

כי כן, מותר לי גם להזדקק, לא רק לכאב, גם לחוסר האונים, לשימוש,לתחושה  שאני באמת בוערת.

ומותר לי להגיד מה אני רוצה באמת לנסות, יצליח או לא.. לפחות ניסיתי.

מקוה שהחודש הקרוב יהיה מלא חוויות איתך. 😋

And I don't want the world to see me

'Cause I don't think that they'd understand

When everything's made to be broken

I just want you to know who I am

זה פשוט נבנה בתוכי, משהו שרוצה להשתחרר.. והוא לא מחכה שאהיה מוכנה אליו.

ואנשים, עצם הקיום שלהם, רק מוסיפים לי למתיחות בגוף ובנפש.

אני פאקינג במצב דפוק שאני חולה ולא רוצה שיתקרבו אלי, לבין חשק מטורף לסשן מפרק. 🫠

החיים מטומטמים לפעמים.

מנסה כנראה לברוח מהמציאות..

אני תמיד אומרת שהכי קל להתמודד עם הפיזי.. וזה נכון. כל עוד אנחנו מנטאלית במקום טוב, אפשר לספוג הכל בחיים.

אבל יש ימים שאני לא יציבה, ימים של פרנויה, התקפי חרדה או סתם הצפה ריגשית.

אני תמיד זוכרת שזה זמני, אבל לפעמים מתסכל לחשוב שבזבזתי יום על תחושות שליליות מיותרות.

הפרעות כאלה ואחרות הן לא דבר הגיוני, זה חוסר איזון בכימיה של המוח. עם או בלי טריגר אפשר למצוא ימים קשים יותר.

וזה מתיש לאדם שמודע לעצמו, כי מרגישים את איבוד השליטה על המוח, על המציאות.

והמוח שלי מכבה את עצמו בשבילך.

כמהה לעינוי המתוק בלהיות הצעצוע שלך.

יש נצנוץ קטן בעיניים של שנינו,

כשיודעים שאין מחסומים ביננו. 

ואני מוצאת את עצמי בוערת לנסות, 

דברים לא העזתי להעלות..

לא בכתב ובקושי מודה בהם בפני עצמי.

כי מתחשק לי שתנצל אותי..

וקשה להודות כמה זה אמיתי.

🦊

יש דברים שאפשר לשחרר רק ב BDSM

All I know is that to me

You look like you're lots of fun

Open up your lovin' arms

Watch out, here I come

You spin me right 'round, baby, right 'round

Like a record, baby, right 'round, 'round, 'round