ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משהו חדש-ישן

כי כבר אין מקום במגירה.. (:
לפני 7 חודשים. 21 באפריל 2024 בשעה 14:59

ככל שאני מבלה איתם יותר, אני מאושרת יותר להיות רווקה. 🫠

אני לא חושבת שהמוח שלי מסוגל להכיל אדם נוסף, גם אם הלב כן. 😵‍💫

 

לפני 7 חודשים. 21 באפריל 2024 בשעה 8:32

לפעמים נמאס לי להיות רגישה, נמאס לי להרגיש רגשות של אחרים.
אני לא מצליחה לנתק את עצמי, אני לא מצליחה לעשות את זה לטובתי האישית.

יש לי מספיק רגשות משלי שמשתוללים כל יום לכיוונים אחרים, למה אני צריכה לשאת גם את של אחרים?

זו לא בחירה, זה אופי, השאלה איפה הגבול?

 

 

לפני 7 חודשים. 21 באפריל 2024 בשעה 5:37

לשים את עצמך כ"גיבור" שמתמודד עם כל מה שינחיתו עליו ואז לצפות שאנשים יעמדו חזרה בכל מה שאתה מנחית- לא ריאליסטי. לא לקבל עזרה אלא אם היא מושטת לך בדיוק באותה הדרך בו אתה מצפה לה..

אני לא מבינה את חוסר התקשורת הזו, אני לא מבינה למה אנשים חושבים שאם הם אוהבים בצורה אחת, בן הזוג שלהם יראה להם אהבה בדיוק באותה הצורה, החיים לא עובדים ככה.

אומרים שאם אין ציפיות אין אכזבות, הבעיה באנשים שנותנים יותר מדי מעצמם, זה שמחוסר הבנה, הם עלולים לצפות למשהו לא ריאליסטי, ובדרך לדרוס את כל מי שבאמת אכפת לו.

אני תמיד אושיט יד למי שזקוק ואני אוהבת, אבל לא אוציא אנרגיות על מי שלא מוכן לעזור לעצמו, מתבוסס ומשליך על אחרים. רק לא מבינה את הצורך לשים מקלות בגלגלים של אנשים אחרים שרוצים להחלים.

Don't let it take your soul

Look at me take control

When knowing to fight this war

This is nothing worth dying for

Are you ready to begin?

This is a battle that we are gonna win

*אם אתה לא עוזר, לפחות אל תחרב ניסינות של אחרים. איכס.*

לפני 7 חודשים. 20 באפריל 2024 בשעה 18:47

יש אנשים שאני תמיד אהיה שם בשבילם, לא כי הם היו שם בשבילי, אלא כי אני יודעת מי הם ולמה הם זקוקים, והגעתי למסקנה שמגיע להם.

אני לא אתן מעבר למה שאני יכולה, אבל אני אתן 100% ממה שכן.

אני פשוט מקוה שיהיו יותר אנשים כאלה, מבלי להיות שבורים, מבלי שיזדקקו.. הם יקבלו חיבוק אבל גם ביקורת כנה, כי זה מה שאדרוש מהם גם אני. לא מצפה שינחשו לבד.

מעטים מכירים אותי על כל המורכבויות שלי, לעוד פחות יש את הסבלנות להתמודד איתה, אבל מי שפורץ את המחסום, ישאר לו מקום בלב שלי תמיד.

ואת זה לימד אותי חבר אהוב, שלא ישוב, אבל השיעורים שלו תמיד בלב שלי, ליד החדר הענק ששייך לו.

When you're down and troubled
And you need some lovin' care
And nothin', nothin' is goin' right
Close your eyes and think of me
And soon I will be there
To brighten up even your darkest night

לפני 7 חודשים. 20 באפריל 2024 בשעה 6:28

אני לא בטוחה לפעמים מה אני רוצה, מרגישה שרצתי קדימה לחלל ריק.

את החשק שזוחל מתחת לעור, אי אפשר לחסום, לא משנה כמה אאבק.

הקול שבראש מנתח, מערבב, מכניס ספקות, לוחש דחפים ולא שותק.

ובתוך כל זה, אני כבר לא בטוחה מי אני, אבל רוצה לגלות בלי להתאפק.

🦊

 

I am clearly broken

And no one knows what to do

Pieces of the puzzle don't fit

So I pound them into you

Itching is the pulse inside

Creeping out to come alive

It's just doing what it's gonna do

לפני 7 חודשים. 19 באפריל 2024 בשעה 16:24

קטע כזה, שאני לא רוצה שיקחו ממני בכוח, אני צריכה שיקחו ממני בכוח.

דיסוננס.

אני רק מתחילה להבין לאחרונה כמה אני צריכה את התחושות האמיתיות האלה, לא את המשחק. 

וכמה קשה להביא את עצמך לעשות את זה.

זה לא חלק יפה.

 

 

And I don't want you and I don't need you

Don't bother to resist, or I'll beat you

It's not your fault that you're always wrong

The weak ones are there to justify the strong

The beautiful people, the beautiful people

It's all relative to the size of your steeple

You can't see the forest for the trees

You can't smell your own shit on your knees

לפני 7 חודשים. 19 באפריל 2024 בשעה 12:10

יש משהו משחרר בלהיות כבולה.

אני חושבת שזה אחד הפטישים הכי ראשוניים שלי, הגבלת תנועה.

מכלובים עד חבלים, שלשלאות, אזיקים ורתמות. התחושה הזו מתערבבת עם חוסר אונים ומצד שני, יש חופש כשהאופציות מוגבלות, החופש באמת לתת למוח ולגוף להתמסר לרגע.

עם או בלי מגע, מאבדים תחושת זמן, מרגישים את ההשפעה של מי שאתם נתונים לחסדיו באותו הרגע, ולפעמים המחשבות שרצות בראש יכולות להיות חזקות לא פחות מהצלפות.

זה חשוב פשוט, להיות כבולה בידיים נכונות.

 

לפני 7 חודשים. 19 באפריל 2024 בשעה 4:40

זה לא קיים במציאות של היום..

יותר מדי אנשים עסוקים בתפל במקום בעיקר. במיוחד בקהילה הזו לצערי.

*אתם יכולים להגיד עד מחר שאתם לא חלק ממנה, ברגע שאתם פעילים בתחום, זה לא באמת משנה את מי אתם מכירים, אתם חלק מקהילה קיימת והיא תשליך עליכם ולהיפך.*

אני רואה אנשים "מבוגרים" מתנהגים כמו ילדים קטנים, חוסמים אנשים שסתם לא באים להם בטוב, נכנסים לריבים עם אנשים שהם לא מכירים, מתבלבלים בין בדס"מ לכל צורה של זוגיות או מיניות אחרת.. 

מכאן אין בעיה.

הבעיה מגיעה כשאתם תקועים באותם הלופים ולא משחררים. כשאתם מאשימים אנשים בתחושות שלכם בלי להבין שאתם האדון לגורל שלכם מולם. ושאתם משליכים שטויות על אנשים שאתם לא מכירים כי זה נוח יותר מאשר להגיד- אולי אני הלא בסדר?

נכון, גם הלקאה עצמית זה רעיל.. אבל טיפה של ביקורת עצמית כנה, מהסוג האמיתי, תעשה לכם רק טוב. 

שבת שלום.

 

Hey

Wait

I got a new complaint

Forever in debt to your priceless advice

 

לפני 7 חודשים. 18 באפריל 2024 בשעה 15:55

אם יש דבר אחד שמוציא ממני את הבראטית-

אז כשאתם שוכבים, בגובה שנוח לי, עם כפות הרגליים חשופות, על המיטה.

אל תתפלאו אם תחטפו ממני דגדוגים.. 

כבר סיפרתי על חברים שלי, שבטיול למעיין חטפו ממני כולם דגדוגים כשצפו על המזרון במים.

הדחף להציק תמיד קיים, אבל כשגם האופציה קיימת, מאודדד קשה להתאפק. 🤭

מזל שיש לי קצת טאקט לפעמים.

And it will be gone in a day or two 🤣

לפני 7 חודשים. 17 באפריל 2024 בשעה 18:55

רדי לברכיים, כבי את המחשבות.

עצמי את העיניים, את לא צריכה לראות.

ידיים מאחורי הגב, כבולות.

תשעני קדימה, תבליטי את הישבן.

הגוף מתחמם, מרותק למקום, מאובן.

הרפי את השרירים, לא להתנגד,

תני לעצמך פשוט להאבד,

💜

ולחזור.

 

You must be swift as the coursing river
(Be a man)
With all the force of a great typhoon
(Be a man)
With all the strength of a raging fire
Mysterious as the dark side of the moon