משהו חדש-ישן

יש משהו משחרר בלהיות כבולה.

אני חושבת שזה אחד הפטישים הכי ראשוניים שלי, הגבלת תנועה.

מכלובים עד חבלים, שלשלאות, אזיקים ורתמות. התחושה הזו מתערבבת עם חוסר אונים ומצד שני, יש חופש כשהאופציות מוגבלות, החופש באמת לתת למוח ולגוף להתמסר לרגע.

עם או בלי מגע, מאבדים תחושת זמן, מרגישים את ההשפעה של מי שאתם נתונים לחסדיו באותו הרגע, ולפעמים המחשבות שרצות בראש יכולות להיות חזקות לא פחות מהצלפות.

זה חשוב פשוט, להיות כבולה בידיים נכונות.