סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

משהו חדש-ישן

כי כבר אין מקום במגירה.. (:
לפני שעתיים. 28 במרץ 2024 בשעה 22:52

כשיש לך חברים שמצליחים לא רק לגרום לך להתעודד מבכי אלא להתחיל להתרגש ועוד ספונטניים לטמטום שלי לקעקוע משותף.. מפה לשם, נקווה שנמצא מישהו לקעקע שלושה הזויים בספונטניות ועוד בשישי 😂

אני באמת לא יודעת איך מאזנים חיים כשהכל גם ככה קיצוני, אולי פשוט שורדים..?

ככה או ככה, יש לי כמה חברים באמת מיוחדים.. מזכירים לי מחדש כל פעם. מקוה להזכיר גם להם מתישהו.

 

I see you're a king who's been dethroned

Cast out in a world you've never know

Stand down, place your weapon by your side

It's our war in the end, we'll surely lose but that's alright

So have you figured it out now, so have you figured it out?

לפני 17 שעות. 28 במרץ 2024 בשעה 7:24

אני חושבת שהתקופה האחרונה לימדה אותי המון.
לטובה ולרעה.
לימדה אותי בעיקר על עצמי אבל גם קצת על האנשים שמסביבי.
אני כן מודה על זה. אני לעולם לא מתחרטת על מה שעברתי כי אין בזה טעם, אני מורכבת מסך החוויות בחיים שלי לטובה ולרעה.

אז אחרי שלמדתי להודות גם על הדברים הרעים, זמן ללמוד לשחרר גם מהטוב.
מרגיש שכשיש לנו כובד בחיים, אנחנו נתפס על כל דבר שיתן לנו קצת תחושה של קלילות או בריחה. אנחנו משנים סדרי עדיפויות ומתרצים למה זה בסדר לספק את האובססיה בכל דרך.

לא כל מה שהתאים בהתחלה ימשיך על אותו הקו, ולא כל דבר שנהננו ממנו בעבר בהכרח יתן לנו הנאה היום ולהיפך.

לחיות זה להיות דינאמי ולהתאים את עצמך, זה לא החזק שורד, זה המותאם שורד.

בוקר פילוסופי משהו.

 

So much for the golden future, I can't even start

I've had every promise broken, there's anger in my heart

You don't know what it's like, you don't have a clue

If you did you'd find yourselves doing the same thing

You doing to me now

לפני יום. 27 במרץ 2024 בשעה 20:34

זה מדהים לפעמים איך מצב רוח יכול לשנות אותנו.

יש תקופות שאני פשוט במצב רוח "ציני" שכזה, ופתאום כשאני נכנסת לפה, במקום להנות, הכל נראה לי טיפשי וילדותי (כן, גם אני לעצמי).

סוג של הירדמות ריגשית מוזרה, במיוחד בשביל מי שמסוגלת לבכות את חיי מסרט כמו דמבו במצב "רגיל". 

יום כזה שהעולם פשוט מרגיש בו מטופש ואנשים הם כמו גנון אחד גדול. 🍼

*לגבי הכותרת.. מתנצלת בפני כל העובדים המשרדיים*

Some people ARE empty walls 

 

 

 

לפני יום. 27 במרץ 2024 בשעה 15:08

אני תמיד יודעת מה קורה סביבי, גם אם לוקח לי זמן להבין לפעמים..

אני לא אכנס אתכם לעימותים, אני גם לא אעמיד אתכם במקום או אנסה לחנך אף אחד, אני פשוט אבחן, אסיק מסקנות ואפעל בהתאם.

זה תמיד מספק בצורה אחרת בשבילי, כי אם אין בי דרייב לשפר משהו, כנראה שלא היה בו טעם מראש.

 

 

 

לפני יום. 27 במרץ 2024 בשעה 8:23

לפעמים זה טוב, לקבל פרספקטיבה קצת שונה מאנשים אחרים.

קשה לראות את התמונה המלאה כשנמצאים בתוך רכבת הרים. וקשה עוד יותר להבין את עצמנו, כשהתגובות שלנו מלוות בהתלהבות..

אז לשם שינוי שמו לי מראה אפילו בלי להתכוון, והבנתי שאני כן תקועה באותו מעגל שאני חושבת שאני שוברת בכל פעם מחדש.

ותכלס, זו פשוט אשליה.. כי היי גורם לי להרגיש טוב, והיי זו לא דרך המציאות היום-יומית.

אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, צעד קטן בכל פעם.

 

 

נכון, אני תמימה  אבל רחוקה מלהיות טיפשה. גם כשנדמה לכם שכן.

לפני יומיים. 27 במרץ 2024 בשעה 0:25

אל תתלהבו, שיחקנו קטאן 🤭 כמובן שניצחתי כי תחרותית, כבר אמרתי? וכן.. גיקית.

עכשיו רק נשאר לי ללמוד איך משחקים מבוכים ודרקונים ולבנות קמפיין בדס"מי או איזה קוספליי.

מדמיינת את כולם משחזרים קרבות היסטוריים בצורה מדויקת כמעט מדי 😅 מלא אונס, שבויים, הצלפות והחפצה.

יש לי מוח זדוני..

כיף לברוח מהמציאות, גם אם רק לכמה שעות.

 

 

 

 

לפני יומיים. 26 במרץ 2024 בשעה 13:12

אנחנו צריכים דברים שונים.. 🙄 מה שבוער חזק מתכלה מהר.

המוח שלי לא במצב לחשוב היום.

All day long I think of things

But nothing seems to satisfy

Think I'll lose my mind

If I don't find something to pacify

Can you help me?

Occupy my brain

Oh, yeah

לפני יומיים. 26 במרץ 2024 בשעה 10:04

בכל פן פיזי יש פן מנטאלי.

יש לי נטייה להיות מחוברת לעצמי מאוד, גם לגוף וגם לנפש.
אני רגילה להיות בשליטה מוחלטת על עצמי, כי לא באמת רציתי לתת אותה באופן טוטאלי לאף אחד.

וחשבתי שאני מכירה את עצמי, שאני יודעת מי אני, מה אני ולמה.
שהשתניתי עם החוויות של החיים. הבנתי שרק ההתנהגויות שלי השתנו, לא אני.

וברגע שויתרתי על השליטה ואפשרתי לו לחדור לי לגוף ולנשמה, אני מרגישה שאני לא מכירה את עצמי פתאום.
אני מרגישה שאני צריכה להבין מחדש מה מניע אותי ולמה.
אני לא מצליחה להבין את ההתניות שנוצרו לי במוח, החשקים והרצונות.

אז אני לומדת את עצמי מחדש...

🥰

לפני יומיים. 26 במרץ 2024 בשעה 7:43

אתה ממשיך ומצליף, על הירכיים שלי, הכוס והישבן. גורם לי לפרפר על המיטה ולהוציא זעקות חנוקות מתוך החולצה.

עוצר בפתאומיות, ואני מנסה לזחול ממך, אבל אתה קרוב מדי, אתה מניח לי יד על הגב התחתון ומסתכל עלי מתפתלת במקום. ואתה מעביר את היד השניה על הגוף שלי, חופר בעור עם הציפורניים, מעביר בי צמרמורות. בינתיים, החולצה נרטבת מרוק ודמעות.

מרגישה את האצבעות שלך מחליקות לתוכי, התזוזות שלך משמיעות רעש רטוב. נבוכה מאיך שהגוף שלי מגיב, חופרת את הפנים שלי לתוך המיטה, ומרגישה אותך חודר אלי בתנועה חדה וחזקה.

אתה מרחיב אותי מבפנים, נכנס עמוק ועד הסוף, מוציא ממני צעקת כאב דקה ועמומה. נשען עלי, לוחש לי באוזן "אני מרגיש שאת נהנית, זונה קטנה" ואני שונאת את המחשבה הזו, ונרטבת ממנה כל כך.

מרגישה אותך יוצא, מצמיד לי את הרגליים ונועל אותן אחת לשניה באזיקון נוסף בתנועה אחת חלקה.

אני כבר לא מסוגלת להתנגד יותר מדי, מותשת וחנוקה חלקית מהחולצה. חסרת אוויר מהזעקות. מסובב אותי על הגב בקלות, מרגישה את הראש שלי נתלה מחוץ למזרן, והחולצה יורדת לי מהפנים סופסוף.

אין לי יותר מדי זמן להנות מהאוויר כי אתה כבר עומד מעלי.רוכן אלי ולוחש לי שוב, מעביר בי צמרמורות "אם את רוצה לנשום, תהיי ילדה טובה."

ודוחף את עצמך לשפתיים שלי. הפה שלי נפתח בלית ברירה ומרגישה את הרוק מתחיל לנזול.. אותך נכנס עמוק יותר ויותר לתוך הגרון שלי בכל תנועה.

המוח מתרוקן ממחשבות, הגוף עסוק בלחפש הזדמנויות לגמוע חמצן..

המשך יבוא..

 

 

 

לפני 3 ימים. 25 במרץ 2024 בשעה 18:16

אז מסתבר שיש דבר כזה צרכים וניליים, מי ידע.. יש שמתבלים בבדס"מ, אני מתבלת בוניל 😅 

אז לא, אין כאן תשוקה או חרמנות מטורפים, מספיקים כמה גרגורים, גורודים, נשיקות והתכרבלויות.. ואולי אשאיר סימנים משלי לגיוון 😈

גם אני יודעת לנצל 🤭