משהו חדש-ישן

זה מדהים לפעמים איך מצב רוח יכול לשנות אותנו.

יש תקופות שאני פשוט במצב רוח "ציני" שכזה, ופתאום כשאני נכנסת לפה, במקום להנות, הכל נראה לי טיפשי וילדותי (כן, גם אני לעצמי).

סוג של הירדמות ריגשית מוזרה, במיוחד בשביל מי שמסוגלת לבכות את חיי מסרט כמו דמבו במצב "רגיל". 

יום כזה שהעולם פשוט מרגיש בו מטופש ואנשים הם כמו גנון אחד גדול. 🍼

*לגבי הכותרת.. מתנצלת בפני כל העובדים המשרדיים*

Some people ARE empty walls 

אני תמיד יודעת מה קורה סביבי, גם אם לוקח לי זמן להבין לפעמים..

אני לא אכנס אתכם לעימותים, אני גם לא אעמיד אתכם במקום או אנסה לחנך אף אחד, אני פשוט אבחן, אסיק מסקנות ואפעל בהתאם.

זה תמיד מספק בצורה אחרת בשבילי, כי אם אין בי דרייב לשפר משהו, כנראה שלא היה בו טעם מראש.

לפעמים זה טוב, לקבל פרספקטיבה קצת שונה מאנשים אחרים.

קשה לראות את התמונה המלאה כשנמצאים בתוך רכבת הרים. וקשה עוד יותר להבין את עצמנו, כשהתגובות שלנו מלוות בהתלהבות..

אז לשם שינוי שמו לי מראה אפילו בלי להתכוון, והבנתי שאני כן תקועה באותו מעגל שאני חושבת שאני שוברת בכל פעם מחדש.

ותכלס, זו פשוט אשליה.. כי היי גורם לי להרגיש טוב, והיי זו לא דרך המציאות היום-יומית.

אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, צעד קטן בכל פעם.

נכון, אני תמימה  אבל רחוקה מלהיות טיפשה. גם כשנדמה לכם שכן.

אל תתלהבו, שיחקנו קטאן 🤭 כמובן שניצחתי כי תחרותית, כבר אמרתי? וכן.. גיקית.

עכשיו רק נשאר לי ללמוד איך משחקים מבוכים ודרקונים ולבנות קמפיין בדס"מי או איזה קוספליי.

מדמיינת את כולם משחזרים קרבות היסטוריים בצורה מדויקת כמעט מדי 😅 מלא אונס, שבויים, הצלפות והחפצה.

יש לי מוח זדוני..

כיף לברוח מהמציאות, גם אם רק לכמה שעות.

אנחנו צריכים דברים שונים.. 🙄 מה שבוער חזק מתכלה מהר.

המוח שלי לא במצב לחשוב היום.

All day long I think of things

But nothing seems to satisfy

Think I'll lose my mind

If I don't find something to pacify

Can you help me?

Occupy my brain

Oh, yeah

בכל פן פיזי יש פן מנטאלי.

יש לי נטייה להיות מחוברת לעצמי מאוד, גם לגוף וגם לנפש.
אני רגילה להיות בשליטה מוחלטת על עצמי, כי לא באמת רציתי לתת אותה באופן טוטאלי לאף אחד.

וחשבתי שאני מכירה את עצמי, שאני יודעת מי אני, מה אני ולמה.
שהשתניתי עם החוויות של החיים. הבנתי שרק ההתנהגויות שלי השתנו, לא אני.

וברגע שויתרתי על השליטה ואפשרתי לו לחדור לי לגוף ולנשמה, אני מרגישה שאני לא מכירה את עצמי פתאום.
אני מרגישה שאני צריכה להבין מחדש מה מניע אותי ולמה.
אני לא מצליחה להבין את ההתניות שנוצרו לי במוח, החשקים והרצונות.

אז אני לומדת את עצמי מחדש...

🥰

אתה ממשיך ומצליף, על הירכיים שלי, הכוס והישבן. גורם לי לפרפר על המיטה ולהוציא זעקות חנוקות מתוך החולצה.

עוצר בפתאומיות, ואני מנסה לזחול ממך, אבל אתה קרוב מדי, אתה מניח לי יד על הגב התחתון ומסתכל עלי מתפתלת במקום. ואתה מעביר את היד השניה על הגוף שלי, חופר בעור עם הציפורניים, מעביר בי צמרמורות. בינתיים, החולצה נרטבת מרוק ודמעות.

מרגישה את האצבעות שלך מחליקות לתוכי, התזוזות שלך משמיעות רעש רטוב. נבוכה מאיך שהגוף שלי מגיב, חופרת את הפנים שלי לתוך המיטה, ומרגישה אותך חודר אלי בתנועה חדה וחזקה.

אתה מרחיב אותי מבפנים, נכנס עמוק ועד הסוף, מוציא ממני צעקת כאב דקה ועמומה. נשען עלי, לוחש לי באוזן "אני מרגיש שאת נהנית, זונה קטנה" ואני שונאת את המחשבה הזו, ונרטבת ממנה כל כך.

מרגישה אותך יוצא, מצמיד לי את הרגליים ונועל אותן אחת לשניה באזיקון נוסף בתנועה אחת חלקה.

אני כבר לא מסוגלת להתנגד יותר מדי, מותשת וחנוקה חלקית מהחולצה. חסרת אוויר מהזעקות. מסובב אותי על הגב בקלות, מרגישה את הראש שלי נתלה מחוץ למזרן, והחולצה יורדת לי מהפנים סופסוף.

אין לי יותר מדי זמן להנות מהאוויר כי אתה כבר עומד מעלי.רוכן אלי ולוחש לי שוב, מעביר בי צמרמורות "אם את רוצה לנשום, תהיי ילדה טובה."

ודוחף את עצמך לשפתיים שלי. הפה שלי נפתח בלית ברירה ומרגישה את הרוק מתחיל לנזול.. אותך נכנס עמוק יותר ויותר לתוך הגרון שלי בכל תנועה.

המוח מתרוקן ממחשבות, הגוף עסוק בלחפש הזדמנויות לגמוע חמצן..

המשך יבוא..

אז מסתבר שיש דבר כזה צרכים וניליים, מי ידע.. יש שמתבלים בבדס"מ, אני מתבלת בוניל 😅 

אז לא, אין כאן תשוקה או חרמנות מטורפים, מספיקים כמה גרגורים, גורודים, נשיקות והתכרבלויות.. ואולי אשאיר סימנים משלי לגיוון 😈

גם אני יודעת לנצל 🤭

סרטי אימה.. אוהבים? מתחברים? 

אחד הז'אנרים האהובים עלי זה אימה, אני לא בטוחה למה.. אולי כי מתחבר לי לפנטזיה, במיוחד כשמדובר בשדים, דיבוק ושאר הפעילויות העל טבעיות.

 נראה לי שאני פשוט מכורה לתחושות שעולות לי בגוף כשאני מבוהלת לגמרי, אפשר לסווג את זה כמאזוכיזם רגשי כלשהו.. 

אני פחדנית ואני לא אשן אחר כך שבוע, אבל אני אהנה מכל רגע ואעשה את זה שוב בהזדמנות הראשונה. 🙄

אין לאחרונה סרטי אימה טובים במיוחד.. חבל שלסיוטים בלילה אין את אותו האפקט 😉

How the hell did I get here?

Something about this, so very wrong

I have to laugh out loud, I wish I didn't like this

Is it a dream or a memory?

I've felt the hate rise up in me

Kneel down and clear the stone of leaves

I wander out where you can't see

Inside my shell I wait and bleed 🩸

לא קורה לי הרבה, שיש לי מצב רוח מפונק, אין לי את הפריווילגיה. יש לי יותר מדי דברים לטפל בהם ביום-יום, בית לנהל, חיות, חיים.. אבל לפעמים מתפרץ.. לפעמים סתם מתחשק חיבוק, גירודים בראש, ליטופים, מגע אולי פלרטוטים.

זה מצחיק  כי כאב אני מרגישה שזקוקה לו הרבה יותר. הוא ממכר הרבה יותר.. אבל גם גוף צריך להחלים לפעמים. 

ואז כשיש גלים, הגוף מחלים, וצפים חשקים.. יוצאת מתוכי השועלה המפונקת שרק רוצה תשומת לב ולהתכרבל. 🦊

מסכימה לה לפעמים לצאת.