משהו חדש-ישן

מצחיק אותי שאנשים שהכירו אותי בשפל של החיים שלי באמת חושבים שאני לא יודעת להבדיל מתי טוב לי ומתי רע לי.

מדהים שיש מי שחושב שהוא מכיר אותי יותר טוב מעצמי, כשיש לי כמעט 30 שנים של ניסיון עם המוח המעוות שלי. 

שמשליכים עלי רצונות וצרכים של אחרים וחושבים שיודעים מה אני מחפשת לעצמי ולמה.

שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי.

I've been defeated and brought down

Dropped to my knees when hope ran out

The time has come to change my ways

קילפת אותי מול כולם, ובפעם הראשונה, לא התווכחתי. 

כי אני יודעת שלכל דבר שאגיד תהיה לך תשובה הגיונית, שתשאיר אותי בחוסר ברירה ממילא.

"מביך לי"- מה מביך לך? שמזדיינים סביבך? להם לא מביך. שמסתכלים עליך? הם נהנים מזה.. ואני יודעת שגם אתה. אולי מהמבוכה שלי, אולי מהעובדה שאתה זה ששולט בה כרגע, מחליט על הגוף שלי.

ואני פשוט מעוניינת לרצות, ושואלת את עצמי, מה באמת ההבדל בין להיות עם תחתון שנדחף בין הלחיים לבין לעמוד ככה עם התחתונים למטה?

אף אחד אחר לא יגע בי, אני יודעת את זה.. אפשר לשחרר.. אז נתתי לך לקלף אותי, פיזית ונפשית.

התקלפתי, גם אם לערב אחד.

🦇

ככה אני מרגישה לפעמים בעולם המוזר הזה.

אם משהו קל לי מדי- אני בטוחה שעשיתי משהו לא נכון.

אם משהו קשה לי מדי- כמובן שהבעיה היא בי.

למה? כי לא טבעי לי. אני לא יודעת אם אי פעם אוכל להרגיש שטבעי לי.

 יש פעמים שאני מרגישה שהעולם כל כך מטופש שאין סיכוי שהוא אמיתי.. ולפעמים הוא כל כך מסובך שאין סיכוי שהוא אמיתי.

ואני מנסה למצוא את עצמי בעולם שאני מרגישה שלא התאמתי אליו מלכתחילה. 

👽

 דוחפת אותי חזרה למקום.

לא נותנת לי לנשום.

מפשקת או משאירה סימנים.

את ראשי מושכת, להרים אליך מבט מלא תחנונים.

 מלטפת או סוטרת במנעד ניגודים.

מענגת או מכאיבה,

חודרת ומרעידה.

מטיילת לי על הגוף, אוחזת בשייכות.

צובעת אותי כמו יצירת אומנות.

משתמשת או עדינה,

מרגשת ומענה.

גורמת לי להרגיש בטוחה.

I don't know what you've done to me

But I know this much is true

I wanna do bad things with you

I wanna do real bad things with you

😈

ערב נשים בדאנג'ן היום, סקרנית לראות מה יהיה.

האדרנלין מתחיל לעלות  כבר מעכשיו, מקוה שבצדק 😋 נראה לי שפשוט החלטתי שהערב הזה יהיה מוצלח ככה או ככה.

למה הזמן מאט כשמצפים למשהו?! 

ממכר לי..

הפחד שאתה מכניס בי.

כשאתה נכנס והחשיבה שלי משתתקת.

המילים שלך, שמעבירות בי צמרמורת.

דפיקות הלב שלי כשאתה מסתכל עלי, ואין לי מושג מה אתה חושב.

האדרנלין שזורם בי כשאתה מתקרב.

הידיים שלך, שנוגעות לי בכל האיברים.

המכות העוצמתיות שלך שמקשטות אותי בסימנים. 

 החשק שפשוט תפרק אותי.

ממכר לי..

😈

סופ"ש שמח 🤩

We're up all night 'til the sun

We're up all night to get some

We're up all night for good fun

We're up all night to get lucky

מעניין מה יש במקום הזה, לשבת לך בין הרגליים.

למה הוא יכול להרגיש בטוח כל כך או מחרמן כל כך או משפיל ומקטין, או מעצים ומוגן?

ולפעמים הכל בבת אחת.

להסתכל עליך מלמטה זה נעים 😋

למה אתה מגיע ללא הוראות הפעלה? לעומת זאת, למדת את שלי ברגע.

חשבתי שאני יכולה להעלם, אפילו ניסיתי, זה לא הצליח, כי כמו עש ללהבה, אני נמשכת לתחושה של הסכנה. 

אחרי זה חשבתי שאוכל פשוט לשמור מרחק, איך אפשר? כשהודעה פתאומית מקפיצה אותי, מזכירה לי מה כבר חוויתי. 

לא צריך הרבה כדי לבלבל אותי, אבל אתה מבלבל גם אנשים יציבים יותר. ובשבילי הכל חדש, מלהיב ומיוחד.

אבל זה בדיוק הקטע עם אנשים שמדוייקים לנו, הם מביאים איתם הפתעות ששכחנו שרצינו וכאלה שלא ידענו שנרצה.

חשבתי שאפשר לברוח מזה, ממך, וטעיתי. אולי אני צריכה פשוט להפסיק לחשוב.

עד אז...

I will never be anything 'til I break away from me

I will break away, I'll find myself today

אני זקוקה,

זקוקה לשלווה,

שלווה משיפוטיות,

שיפוטיות שלי כלפי עצמי,

עצמי שהדחיקה את המציאות,

מציאות של כניעה לנשלטת שאני,

אני שזקוקה לשלווה שבלתת מושכות,

מושכות שיכלו להוביל לחוויות מדהימות,

מדהימות עד כדי כך שגם אם אנסה לברוח,

לברוח הרחק מהמקום הבטוח שמעניק לי כוח,

כוח להתמודד עם המציאות מבלי הרעל שטפטפו,

טפטפו כשחשבו שיוכלו לקחת ממני כל מה שרק ירצו,

הן תמיד מחזירות אותי למקום הבטוח, הפעם אין יותר לאן לברוח.

כמה דברים בחיים יושבים עליו, וכמה קשה באמת ובתמים להרגיש אותו ולא רק לטעון שמרגישים.

אולי לאחרים זה בא יותר בקלות, אני לא יודעת.

ברגעים שמשנים באמת, כשזה בא לידי מבחן, לא נשלוט על איך שהגוף שלנו יבחר להגיב. וביטחון עצמי הוא הדרך היחידה לשנות את התגובה האוטומטית שלנו למשהו יעיל יותר.

 הוא שומר עלינו במצבים שעלולים לנצל אותנו, הוא פותח לנו אפשרויות תעסוקה, נותן לנו תעוזה להתנסות ומרחיב לנו את היכולות החברתיות.

מרגיש שהוא הבסיס להכל, ומרגיש לי שלאף אחד אין את הפריווילגיה להרגיש ביטחון עצמי בכל תחום בחיים, חברתי, תעסוקתי, כלכלי וכ'ו..

כולנו מיוחדים ואף אחד לא באמת מיוחד.