ואתה מחזיר אותי לריצפה...
ולאחר מספר דקות נוספות, כולי מלאה ברוק, שפתיים נפוחות, הגרון כבר כואב מהתנועות החדות שלך ודמעות זולגות לי מהעיניים.
משיכה קלה מהשיער, ואני עומדת עם הגב לארון. אתה נצמד אלי.. "את יפה כשאת בוכה" אמרת לי, חייכתי לרגע במבוכה מהרכות הרגעית שהייתה במבט שלך, אתה יודע לבלבל אותי. משיכה חזקה נוספת בשיער שלי איפסה אותי, החיוך נמחק והעיניים שלך מקובעות עמוק בשלי.
תופס לי את החזה ביד אחת, בשניה מנחית מכות, אחת אחרי השניה, צובע אותי בשניות. עוצר לבחון את הציורים ששטפי הדם שעשית יצרו, בזמן שמעבירה את המבט שלי ממך בחזרה לחזה שלי בעיניים מזוגגות.
"תפתחי את הרגליים שלך", אמרת בחדות והיד שלך כבר עמוק ביניהן "לא להוריד ממני את העיניים!" הזכרת לי. קירבת את הפנים שארגיש את הנשימה שלך עלי, מעביר בי צמרמורות, סותם לא את האף בפתאומיות ודוחף את הלשון שלך לפה שלי, חונק אותי בזמן שהיד השניה נוגעת לי בכל הנקודות הנכונות.
ברגע שאתה משחרר אותי לנשום, "אפשר לגמור בבקשה?", אתה לא מסכים והגוף שלי מתחיל לקרוס מהרגליים. היד שלך תומכת בי ואתה מתגרה בי "כמה את רוצה לגמור?", ואני יכולה רק ליילל "מאוד!! בבקשה תן לי לגמור" ומרגישה את הגוף שלי מתמלא זרמים.. "אני לא מסוגלת להחזיק את זה.."
"תגמרי" אתה אומר, ואני נופלת על היד שלך, ומרגישה את פיק הברכיים כשהגוף שלי שוב רועד ומתכווץ כולו בגמירה נוספת. קורסת בין הידיים שלך.. האחת מחזיקה אותי עומדת ורועדת, השניה ממשיכה להעביר לי בגוף זרמים והאצבעות שלך ממשיכות לחפור בי גם בזמן שאני גומרת.
המוח שלי ריק, המחשבה היחידה שנמצאת בו היא לנסות להבין מה תרצה ממני עכשיו. בסופו של דבר מצאתי את עצמי על שוכבת על הגב, ואתה מעלי, נכנס, פותח אותי, מזיין אותי חזק.
הפחד, עם הכאב, העונג וחוסר החמצן מתערבבים לי כולם לאופוריה אחת. גומרת בלי שליטה ומרגישה איך הגוף שלי דוחף אותך החוצה, ואתה ממשיך לשחק בי, גורם לי להשפריץ מבלי שידעתי שאני אפילו מסוגלת.
הופך אותי על הבטן, האצבע שלך חודרת לי לטוסיק, אני מיללת בכאב, היד נשלחת באופן אוטומטי לשלך. "שלא תעזי לגעת" אתה מעיף את היד שלי. מנסה להתרגל לתחושה, ואתה כבר מזיז אותה בתוכי במהירות ומוציא ממני צעקות של ממש! ומוציא אותה ממני בבת אחת..
אני מזדקפת ומנסה להתאושש מהתחושה.. ואחרי שאתה מוודא שאני בסדר, אתה כבר שכוב מולי על המיטה ומסמן לי לבוא.
המשך יבוא..