משהו חדש-ישן

שנים שחייתי בכבלים ושלשלאות, בהתחלה פיזיים ומנטאליים, בהמשך מנטאליים בלבד.

לאחרונה, יצאתי אל ה"טבע". וכמו כל חיה שגדלה בשבי, אין לי את הכלים להתמודד.

אבל אני נחושה..

נחושה ללמוד.

נחושה להתחזק.

נחושה לפרוח.

נחושה לטעום את העולם והחופש.

וכלובים ושלשלאות? יגיעו או לא.. רק כשארצה באמת ובתמים, כשהם באמת יגרמו לי להרגיש מועצמת, וזה לא יהיה משהו שאצטרך לטפטף לעצמי.

זה אולי אגוצנטרי, אבל הרווחתי את זה ביושר.

נכון לעכשיו- נשארת הפרא שאני.

🦊