אם יש משהו שאני אוהבת זה לדבר.
אני מסוגלת לפתח שיחה כמעט על כל נושא, ויהיה לי הרבה מה להגיד..
ועדיין, כשזה מגיע לכדי מילים, אני לעולם לא אצליח להוציא מהפה את הדברים שאני מצליחה בכתב, יש לי מחסום מוזר.
רציתם פעם לענות לשאלה והגוף פשוט לא ציית לכם? התחשק לכם לפעמים לצעוק את מה שאתם רוצים שיעשו לכם, אבל מיתרי הקול הפסיקו לעבוד?
אני לא יודעת מה מונע ממני להיות ישירה על דברים שאני באמת רוצה ומדליקים אותי, אבל אפילו לפרוס אותם כאן, בפינה שלי, עוזר לי לפרק את התסבוכת שחוסמת לי את הדרך בראש.
מודה, גם בכתיבה יש לי לפעמים מחסום. לא מחסום יוצרים, מחסום בושה לא ברור בלשפוך את הפנטזיות שלי החוצה. אבל המחסום הזה כבר התפורר ברובו, נשארו ממנו כמה מכשולים בודדים בדרך.
מכשול הוא לא מחסום, ואם הצלחתי כבר לפורר מחסומים, אני יכולה למצוא מחדש את הקול שלי.
קצת סבלנות..🦊
תמיד עושה לי שמח 🤭
.