הרבה מכירים את התופעה של fight or flight.
בשנים האחרונות הבינו שיש תגובה שלישית שנקראת freeze, אבל למרות ההבנה שהיא קיימת, הרבה אנשים לא יודעים איך היא באה לידי ביטוי.
לא, אנחנו לא אופוסום ואנחנו לא מעמידים פני מתים שלא במודע. זה לא המנגנון שלנו.
רובנו גם לא הופכים לקטטונים- זה לא אומר שנהפוך לדוממים.
אז מה זה אומר? ציות עיוור.
אני יכולה לתאר את התחושה הזו רק כחוויה חוץ גופית, הגוף הופך למכונה אוטומטית שתעשה כל מה שיגידו לה על מנת לשרוד את הסיטואציה.
זה מצב מאוד מסוכן כשמדובר בבדס"מ, כי כן יכולה להידמות שם הסכמה מלאה. אבל זה קורה במצבי קיצון.
למה אני מספרת לכם? כי גם אנשים שמגיבים ב"קפיאה" יכולים להיות מאוד מבולבלים מהסיטואציה ולשאול את עצמם אם הם באמת חוו כרגע סיטואציה שנהנו בה או סבלו בה, כי התגובה מבלבלת גם אותם.
יש ניתוק חלקי, אם לא מלא, מהמתרחש מסביב. ובהתאם יש חורים בזיכרון, וזה הופך למבלבל עוד יותר.
מי שחוו טראומות בעבר או שהם אנשים רגישים ממילא, יכולים להגיע לסיטואציה כזו מטריגרים מאוד קלים, לפעמים מספיק שרגע קטן ישחזר טראומה או את התחושה שעברנו בה, והתגובה עלולה להתפרץ.
מה עושים? תקשורת. כי אין ברירה. חשוב לעבד נכון את הסיטואציות שחווינו, וגם אם משהו היה לנו רע, להסיק מתוך זה את המסקנות שלנו ולשקף אותם לצד השני.
ככה גם מגלים מתי יש מולך אדם שבאמת אכפת לו ומתי הוא נמצא שם נטו כדי לנצל.
חשוב לדייק את עצמנו נכון, ובגלל זה גם חשוב שנבין מה קורה בגוף שלנו ולמה, כדי שנוכל לשים הכל בפרופורציות נכונות אחר כך.