אני חושבת שהתקופה האחרונה לימדה אותי המון.
לטובה ולרעה.
לימדה אותי בעיקר על עצמי אבל גם קצת על האנשים שמסביבי.
אני כן מודה על זה. אני לעולם לא מתחרטת על מה שעברתי כי אין בזה טעם, אני מורכבת מסך החוויות בחיים שלי לטובה ולרעה.
אז אחרי שלמדתי להודות גם על הדברים הרעים, זמן ללמוד לשחרר גם מהטוב.
מרגיש שכשיש לנו כובד בחיים, אנחנו נתפס על כל דבר שיתן לנו קצת תחושה של קלילות או בריחה. אנחנו משנים סדרי עדיפויות ומתרצים למה זה בסדר לספק את האובססיה בכל דרך.
לא כל מה שהתאים בהתחלה ימשיך על אותו הקו, ולא כל דבר שנהננו ממנו בעבר בהכרח יתן לנו הנאה היום ולהיפך.
לחיות זה להיות דינאמי ולהתאים את עצמך, זה לא החזק שורד, זה המותאם שורד.
בוקר פילוסופי משהו.
So much for the golden future, I can't even start
I've had every promise broken, there's anger in my heart
You don't know what it's like, you don't have a clue
If you did you'd find yourselves doing the same thing
You doing to me now