משהו חדש-ישן

יש לי יחסי אהבה שנאה עם פחד..

הוא משתק אותי, אבל אני כל כך זקוקה לו, הוא מפעיל לי כפתורים שלא ידעתי שקיימים.

אני באמת מנסה להבין איך ולמה, אם בכלל קיימות תשובות.. למה להנות מתחושות שליליות? 

למה זה מדליק? להשפיל או להיות מושפל.. למה צריך את התחושות האלה  האמיתיות כל כך, כדי לספק את הריגוש הזה?

לאט לאט אני מתחילה לחשוב שזה ההבדל בין קינק לבדס"מ.. ההנאה היא הדדית, אבל היא מהקיצון, היא מה"שלילי".

לא מספק אותי שבן זוג ונילי יקשור אותי, אני צריכה את המוח הזדוני, שבאמת לא אדע מה הצעד הבא שלו, ואפחד.. לא כי הוא עלול לפגוע בי, אלא כי אני יודעת שגם לא ירחם עלי או יוותר לי בקלות.

לא מספיק לי שיקראו לי במילום משפילות, אני זקוקה להרגיש את הכוונה מאחוריהן באותו הרגע. ולא מספיק הכאב הפיזי בלבד, צריך להיות שם מישהו שנהנה להעניק אותו, שמתענג על הסבל.

לפעמים סתם לנתח דברים כאלה נותן לי צמרמורות.. אבל בקטע הכי טוב.. אבל למה?! 🙄