לפני 7 חודשים. 16 באפריל 2024 בשעה 4:13
מרגישה את הטפרים שנעצת לי בגוף ובמוח, את הנקודות שהפעלת לי, את ההתניות שהכנסת בי בלי ששמתי לב..
ההבנה נופלת לאט לאט, שיש בחירות שלא באמת עשיתי. בין הרגליים שלך, אתה הפכת לי אותם למקום בטוח, של נחמה ומנוחה.
את האומץ, הגבולות והתעוזה שלי, שגם אם אסרב להודות, התגמשו כדי להגשים איתך דברים, לספק יצרים אפלים.
אישרת לי, בלי לדעת, להיות עצמי ולהתחיל לחוות ולחיות. איפשרת לי את ההבנה הזו שיש מי שאכפת לו מעבר לרק דיבורים ברגע שצריך..
אני עדיין לא מבינה איך דחפת לי את השיעורים האלו בשקט, כל כך בשקט, שהאמנתי שהגעתי אליהם בעצמי.
ויש לי עוד הרבה מה ללמוד.
בוקר טוב!